מחשבות.

די , מספיק , הגיע הזמן שאני אכתוב איך אני מרגישה .

אני מרגישה יפה ומכוערת , שמנה ובחורה נורמלית , אני מרגישה בדיחה וכישרונית.

אני מרגישה שאני כלכך זקוקה לאישור של כולם כל הזמן , אני כלכך פוחדת להיעלם

לאבד את עצמי ואת האישיות שלי , להפסיק להיות מיוחדת , להפסיק להיות אני .

אני מפחדת שאני לא טובה מספיק , מפחדת ליפול , מפחדת מזה שאני אצטרך אולי לקחת כדורים

מפחדת להודות שאני לא אדישה ומגניבה , אני כלכך שבירה ורגישה ופתטית 

ואני רוצה להיות אחת מהבנות האלה , מהבנות שאתה פשוט לא מסוגל לאבד אותם

מהבנות שיכאב לך פיזית רק המחשבה שהן לא שלך .

אבל אני רק עוד אחת , ואני לא רוצה להיות .

באמת שלא , אני מרגישה יותר מסתם אחת 

אני מרגישה שיש לי כלכך הרבה מה להעניק , אבל אף אחד לא רואה את זה .

אני תמיד בזמן הלא נכון במקום הלא נכון .

תמיד לא הגיבורה בסיפור שלי .

ואני רוצה , ואני יכולה , ואני פשוט משתגעת .

הכל מעצבן אותי ומחרפן אותי ואני רק רוצה קצת שקט .

אבל אני גם מפחדת מהשקט ומעצמי ומזה שיש בי מפלצת

ושהיא כלכך מגעילה .

ואני רוצה להיות מקסימה ויפה ועדינה ואדישה ומגניבה וסקסית , ובסוף אני כלום גדול

ואני לא שונאת את הגוף שלי , אני לא חושבת שהוא נורא .

הוא לא אידיאל היופי , אבל אני חושבת שהוא מושך בצורה שלו .

אז למה אני מרגישה כל הזמן שאם אני לא ארזה אף אחד לא ירצה אותי .

וזה טיפשי , כי הרי בסוף אני רוצה שיתאהבו באופי שלי.

אבל לא מתאהבים

לא מתאהבים בכלום .

אסור לי להתפרק 

אסור .

וגם מכאלה שטויות , ממש לא .

אני חזקה .

אני יפה .

אני מדהימה .