מחשבות.

אני יושבת בחדרי , בחדרי החדש . 

לא עברתי דירה ולא שיפצנו . צבעו את קירותי והחליפו את מיטטתי .

המיטה שהייתה שלי במשך 13 שנים נעלמה והוחלפה במיטה וחצי חשמלית . כן אני יודעת שאני ביקשתי להחליף את המיטה ואני רציתי לצבוע את החדר .

אבל משהו בי מפחד מהשינוי הזה [ שכבר קרה] והאמת היא שאולי התת מודע שלי מנסה להגיד לי משהו . שלא מהשינוי הזה אני מפחדת . אלא ממשהו אחר . משאר השינויים .

כל פעם שאני מסתובבת לאחור ורואה את המיטה החדשה והקירות בצבעים שונים אני נדהמת מחדש , אני כל פעם שוכחת שהיא שם . אני אצטרך להתרגל לזה .

והשינויים בחיי , בקרוב תיכון , אני מרגישה שאני מתבגרת אני יודעת שזה נשמע מטופש בהחלט אבל - אני כמו נחש המשיל את עורו פשוט בצורה יותר איטית ומטאפורית .

אני עדיין אותה אחת רק גרסה משופרת וחדשה .

אני מפחדת .

תמיד שהייתי קטנה רציתי לגדול , להיות חלק מן מבוגרים . העולם שלהם היה נראה כלכך כיף ומדהים ורק חיכיתי להיכנס לתוכו . תמיד רציתי לגדול .

ועכשיו שהשנים עוברות כמו שיעור חופשי הכל נראה לי שגוי...לקטע המלא...