ליבי נקרע בקרבי, מוחי מתפוצץ בגולגולתי, אך אין בידי לעשות דבר. הזמן שלי הולך לאבדון כשעלי לשתף פעולה, בעל כרחי, עם דברים מסויימים. השחתת זמן שכזאת מכאיבה לי ביותר.
בית הספר כולו הומה וגועש מפה דרך אף ועד אוזן, כי חג הכריסמס קרב. אמנם יש עוד שבועיים ימים עד לאותו החג, אך אין זה מונע מבעדם לכרכר כתרנגולות מוכות גורל ירח.
קולי ניחר, נחלש ונצרד מרוב הפצרות חוזרות ונשנות למעט שקט בחדר המועדון על מנת שאולך ללמוד כיאות. הפצרות שהושבו ריקם.
אותם טיפוסים אנוכיים ושטחיים העוסקים בהנאות רגעיות לא טורחים להתחשב באחרת, הרצינית והחושבת לטווח ארוך, בי.
אותם כסילים מוכי טימטום כלבת מקציפת ריר עבש וירקרק עד סנטר, טוענים כי אני היא האנוכית שמונעת מהם לבלות את זמן הבלוי בלויי סחבות מצחינות כשאני מפצירה בהם, מתחננת ממש, למעט שקט ההכרחי להגשמת מטרותי הנעלות.
ארורים יהיו!
הגרועים מכולם הם צמד תאומים המבוגרים ממני בשנים ספורות, וחשים כי הם נעלים עלי משום מה. כמה קצפתי עליהם היום! אין להם גבולות! יום יבוא ואהיה מדריכה, אביא עליהם את ענשם! יקבלו הם את שכרם הראוי! פרחחים מוגי לב!
לצערי יש גרועים מהם בבית ספרנו, הלומדים בבתים אחרים. הייתי מסתפקת, ללא ספק, בצמד התאומים הנלוזים ומוותרת ויתור גמור ומוחלט על דראקו מאלפוי הזחוח והאיום. בכל פעם שעיניו נחות עלי במסדרון בית הספר, חיוכו הזחוח מעורר בי דחיה עזה ודחף עז עוד יותר להפליק ללחיו! פליק חק עם תנופה רחבה, שיעיף אותו מכל המדרגות ויוציא אותו מכל האשליות!
אותו פרחח איום זכה למעט קורת רוח בחודשים האחרונים לאחר שהפך ל"מגה סלב", איזה ביטוי נאלח! חברי הטוב והקרוב מעולם לא חש עצמו כעליון על אחרים למרות שאף הוא סוג של "סלב", מילה מתועבת!
לסיכום, בימים אלה הזדמן לי להתפנות לעדכן בבלוגי הקט. אנא סלחו על על ההזנחה, אך האמינו לי כי עסקתי אך ורק בלימודים חסרי פשרות ומלאי תשוקה!
כולי תקווה כי לאחר החג הרעש יתמתן, היני מציאותית דיי כדי לדעת שלא יקרה כן לפני החג, אלא ההיפך: הרעש רק ילך ויתגבר.
אחלו לי הצלחה!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
