Thoughts Of The Impossible

מאותו המקום,רואים שני אנשים די דומים דברים שונים לחלוטין.

מאותו המקום בו רואה אחד פרח,השני רואה מוות.

מאותו המקום בו רואה האחד ים,השני רואה גלים.

ואלו שני תפיסות שונות - בין לראות את הפרח המלבלב,או לראות את המוות כשהפרח נסגר.

בין לראות את הים כולו,או דווקא להתמקד בגלים של הים.

באותו הצורה,הדברים יכולים להיתפס אחרת לחלוטין גם בני שני אנשים.

במקום בו הגבר רואה אופי,האישה יכולה לראות סקס,ולהפך.לא תמיד מה שנראה לנו כדבר מסוים נראה כך לאחר,וזה בעצם חלק מתפיסת העולם שלנו,מהאידיאולוגיה האישית שבנינו לנו עם השנים ושפיתחנו עוד כילדים קטנים.רוב הסיכויים שלעולם לא נראה דברים אותו הדבר,וזה רק טבעי.

אם בחור רואה ששתיתי בירה,ואומר לי:"ואוו,כבר רוקנת חצי?" אני יכולה להבין שהוא לא רואה את חצי הכוס המלאה [תרתי משמע] שנשארה לי,אלא בעיקר את מה שכבר שתיתי.

לעומת זאת,אחר שיגיד:"שותה לאט...אני כבר סיימתי ולה עוד יש חצי בירה לסיים!" אומר שהוא רואה את חצי הכוס המלאה ומתעלם מהחצי שריק שכבר שתיתי.

אלו תפיסות שונות ואלו אנשים שונים.

וכן,אלו הדברים הקטנים שעושים את השינוי.

אי אפשר להתווכח עם כתבה בעיתון ועם עדויות וראיות שמוכיחות שפדופיל הטריד ילדים,וכנראה שלרוב האנשים תהיה בערך אותה הדעה או אותן המילים לומר על העניין.אותו הדבר לגבי הישג ישראלי באולימפיאדה שהעיתון מכריז עליו - אי אפשר להתכווח על הישג,הישג הוא הישג.לכולם יהיו בערך את אותן המילים לומר על זה.עם עובדות לא ניתן להתווכח ואי אפשר לומר יותר מידי.דעות הן לא רלוונטיות בכלל ברוב העניינים האלו.

אבל במקומות בהם הדעה של הפרט שולטת,החושים שולטים: טעם,ריח,מישוש,שמיעה וראייה.

שני אנשים שומעים את אותה סוג המוסיקה,שניהם שומעים פאנק-רוק קלאסי.האחד יתלהב וישיר עם הזמר כי הוא רואה בזה מוסיקה כיפית או מוערכת,והשני ירגיש שפשוט מפוצצים לו את האוזן עם חומר נפץ.

אבל אלו הדברים הקלאסיים.על טעם וריח אין להתווכח.מה שיריח לך כמו שושנים,יריח לשני כמו בחילה שמתקרבת.

הדברים המעניינים הם הממש קטנים - הפיציים.ודרך זה תמיד תוכל להכיר את הבן אדם טוב יותר.כשאני מסתכלת על השכונה שלי,אני רואה את היופי בכמה שהיא קטנה ושכונתית,שהבניינים בה קטנים ושאין בה דרכים ראשיות כלשהן.אם תבוא מישהי שגרה בשכונה היות יוקרתית בעיר,יכול מאוד להיות שהיא תחשוב שזו שכונה ממש ישנה שחייבים לשפץ בדחיפות - או שמי שגר בה ויכול,צריך לעבור דירה מהר כי היא קצת מסורבלת.

כמו שאמרתי - האחד רואה את הים,השני רואה את הגלים.

אני אוהבת לשמוע תפיסות של אנשים אחרים.גם אם אני מתנגדת לתפיסות אלו בכל תוקף.זה מרענן לדעת מה אנשים אחרים חושבים,לצאת קצת מהקופסה ולשמוע דעות אחרות.

הרבה אנשים שוכחים שכל אחד חושב אחרת ושחשוב לשמוע מה האחר רואה דרך עיניו.כשיורד גשם - הוא רואה את אלוהים משתין או תופעת טבע מתרחשת?

זה מרתק לשבת אחד על אחד ולגלות את זה.

אני אוהבת לצאת מהקופסה שלי.

זה בדרך כלל מה שגורם לי לגלות סובלנות וסבלנות כלפי האחר.ככה אני מתמודדת עם אנשים.אני יוצאת מהקופסה שלי ומנסה להבין אותם.

ואולי זו גם חלק מהבעיה שלי - כי ככה בדרך כלל אני סולחת להם על הפגמים שלהם - בין אם פגעו בי או לא.זה עוזר לי לעבור הרבה מאוד דברים ולדלג על הרבה מאוד כעסים שיכולתי לכעוס בקלות.זה עוזר לי להתגבר על משברים עם אנשים ולגשר פערים,פה ושם כשצריך ממש.

זה עוזר לי בהרבה מובנים,והופך אותי לאדם כל כך פתוח - שלפעמים זה מעצבן אפילו אותי.למה זה מעצבן אותי? - זה ביום אחר כשיהיה לי כוח לחפור לכם.

אבל הנה - אחד מהדברים שנתפס אצלי במשך הרבה שנים כפגם נכנס והפך לאחד היתרונות שלי כי בחרתי לראות אותו אחרת.

ובדרך כלל,כשמגיע הגבול ואני רואה אותו,אני מבינה ולא חוצה אותו.אני לא אסלח בקלות לאדם שלא מגיעה לו הסליחה שלי.גם על הפגם הכי קטן רק מעצם הפגיעה - אני אמשיך הלאה אבל לא אסלח כל כך מהר.

כמובן...שמרוב הפעמים שאני יוצאת מהקופסה שלי,אני כבר מתחילה לשכוח למה חשוב לי הכעס הזה והוא עובר.ולפעמים זה יכול לקרות ממש מהר...

אבל היי - יתרון.לא צריכה לסחוב את זה יותר מידי זמן בבטן,לא ככה?

אחר היה מתפוצץ מזמן.