עולם חדש. וטוב...

טוב אז אחרי ששלחתי לך הודעה ביום רביעי (24.12.14) עם השם שלך וסימן שאלה, ענית לי.. דיברנו.

דיברתי איתך. אחרי חצי שנה... עלה לי חיוך לפנים אבל היית קצת קר. שאלתי אם יש לך מישהו/מישהי חדשה בחיים... אמרת לי שזה לא חד משמעי.

שאלתי מה זאת אומרת? ענית שוב: "לא חד משמעי". קבענו להיפגש ולפני שיצאת שאלתי אותך שוב, יש לך מישהו/מישהי? אמרת, זה לא חד משמעי.

הגעת לפה, נכנסתי לאוטו. זרקת "שלום לך" עניתי, חייכתי. ואחרי זה זרקת משפט "מה רצית להגיד לי?" באותו רגע רציתי לצאת מהאוטו וללכת. אתה באמת חושב שככה תדבר אלי אחרי כל כך הרבה זמן שלא דיברנו? אבל סתמתי את הפה. רציתי אותך כל כך. לידי.. הריח שלך היה מילא את כל החלל באוטו ואני רק הסנפתי את הריח הזה ונהנתי מכל שניה. למרות שכל שניה שם הייתה מרה. הכל היה לי רע באותם רגעים שם איתך. עשיתי טעות. פתאום זרקת "יש לי חבר חודשיים, אני אוהב אותו, הוא אוהב אותי מאוד". ירדה לי דמעה... ועוד אחת.. ועוד. אמרתי לך מיד אחרי זה "טוב..., איך לי מה להגיד יותר" ובאתי לצאת מהאוטו. אמרת לי שחשבת שאני אפתיע אותך... חשבתי לעצמי מה בן אדם שיש לו בן זוג זורק כזה משפט? ומה בן אדם שיש לו בן זוג בא לדבר עם האקס? נשארתי עם השאלות בראש, באתי לצאת מהאוטו, הושטתי את היד לתת לך לחיצת יד, גבר לגבר... אמרת לי שלא. פתחתי את הדלת ועצרת אותי, אמרת שאתה רוצה חיבוק... חיכיתי כמה רגעים... חשבתי אם זה נכון ואז חיבקתי, חזק... 

יצאתי התחלתי ללכת, קראת לי לבוא רגע, באתי וניסית לחזק אותי כאילו אני איזה אגרטל שנשבר...

נסעת. 

עברה שעה אני חושב. שלחת לי הודעה...

*אני אמשיך מתישהו השבוע.. יש לי כל כך הרבה לספר ולהגיד...