אתמול חוויתי בפעם הראשונה את ההתנסות בבייביסיטר... כן כן חוויה ראשונה בגיל 14.5 !
תמיד חשבתי שילדים שונאים אותי, ומנסים ליצור איזה צבא תינוקות וילדים שינסה לרצוח אותי. כן הדימיון שלי זה משהו מיוחד.
אתמול בבית הספר ה' הזמינה אותי לבוא איתה לבייביסיטר שהיא צריכה לעשות לשתי בנות בכיתה א וב. ציטוט-
"אני לא חושבת שזה יהיה פייר שהם יהיו שתיים על אחת. בואי נהייה שתים על שתים"
אני חייבת להודות שזה די הלחיץ אותי.. מה זאת אומרת שתיים על שתיים? הם מהילדים המעצבנים שקופצים עליך ומנסים לקרוע ממך את הגדים ולמשוך בשיער כי הם חושבים שזה כיף?
והיא גם דיברה איתי פעם עליהן.... אמרה שהן נוראיות ונבהלתי. אבל היא חברה טובה אז הסכמתי.
בשבע וחצי ה' באה אליי(הבית של הבנות האלה די קרוב לבית שלי) ואחרי 20 דקות יצאנו לדרכינו.
היא סיפרה לי עליהן, שהן כל הזמן על המחשב ואנחנו צריכות לגרום להן לא להיות עליו ועוד כל מיני דברים שצריך ו/או לא צריך לעשות.
כשהגענו לבית המדובר פתחה לנו את הדלת האמא של הבנות. כשלפני זה היא אמרה, ואני מצטטת-
"רק אל תיבהלו אני עם חלוק!" וחזרה על כך מספר פעמים. ה' הכירה בינינו והאישה התגלתה כאישה נחמדה מאוד:)
היא אמרה שהיא ובעלה יחזרו בסביבות שתיים בלילה, הם הולכים למסעדה ואז לסרט החדש של ג'יימס בונד, סקייפול.
היא הודיעה לבנות שהיו בקומה למטה על המחשב שה' הגיעה. אחת רצה למעלה וצעקה את שם החיבה של ה'(שאני לא אכתוב כי אז זה די יהיה השם שלה.. חחח)
~אני אכתוב את השמות של הילדות כי כשניסיתי לכתוב את זה עם הכל נורא התבלבל~
ה' הציגה לי את הילדה, רותם, בכיתה ב'. היא התגלתה כחברותית+ ונתנה לי חיבוק.
ירדו איתה למטה ופגשנו את הילדה הקטנה יותר כיתה א', הדר. גם היא מתוקה להפליא גם אותה עשיתי היכרות קצרה ואז היא סיפרה לנו על האתר שהיא משחקת בו 'מיקמק'. אני יכולה להישבע שזה משחק נוראי. הוא פשוט חסר כל פואנטה. אבל אני מניחה שאם הייתי בגילם גם אני הייתי משחקת בו.
ההורים הלכו ונשארנו רק ארבעתינו. נשארתי עם רותם למטה ליד המחשב והדר וה' עלו למעלה לשחק במשחק קופסא כלשהו שרותם לא רצתה, ובזמן שביליתי איתה ליד המחשב התחברנו. אחרי חצי שעה הן ירדו אלינו למטה והדר רצתה שנתחלף שאני אהיה איתה למעלה וה' תיהיה עם רותם.
זה מה שעשינו, היינו עוד רבע שעה בנפרד ושיחקנו בכל מיני דברים שהיו להם למעלה, ואז ירדנו למטה לשאול את רותם וה' אם הן רוצות לשחק איתנו תופסת גובה/מחבואים. כל אחות רצתה משהו אחר, אז קבענו שקודם נשחק בתופסת ואז במחבואים שיחקנו בשניהם עד שנהיה מאוחר בשבילן(אמרו לנו להשכיב אותן לישון בתשע תשע וחצי והיה כבר עשרים לעשר) לקח לנו עוד 10 דקות לשכנע אותם שאי אפשר 'עוד משחק אחד קטן' ואז שתי הבנות, להפתעתי הרבה התווכחו ביניהן את מי מהן אני אשכיב לישון. ה' פעורת פה, לא מבינה איך בדיוק הם שחכו אותה, ואני צוחקת עד שהדר ניצחה ואני נאלצתי להשכיב אותה. למה נאלצתי? אני אגיד עוד דקה...
ה' לקחה אותן למטה לצחצח שיניים בזמן שאני הכנתי למעלה שוקו חם לשתיהן(אל תשאלו מה ההיגיון, מתברר שזה מה שהן עושות בערב) ירדתי למטה עם השוקו ושמתי לכל אחת בחדר את הכוס שלה. ה' הלכה עם רותם להקריא לה סיפור בזמן שהדר אילצה אותי לשחק איתה בבובות במשך הרבה יותר מדי זמן. היא לא הסכימה ללכת לישון בשום אופן, וויתרה על הסיפור שלה כי לא התחשק לה, אחרי וויכוחים ידידותיים רבים הצלחתי לשכנע אותה ללכת לישון. היא נשכבה מתחת לפוך שלה וכיביתי לה את כל האורות. ישבתי על המיטה שלה עד שהיא נרדמה וכך עשתה גם ה'.
אחרי שהן נרדמו אני וה' עלינו למעלה עייפות ומותשות. לקחנו מאפין אחד כל אחת (היינו רעבות, וה'אמא'(מ') אמרה שאנחנו יכולות לקחת) ואז פתחנו טלוויזיה, כל אחת נשכבה על ספה אחרת, שמנו על ערוץ יס קומדי, ומשם ישנו וראינו "FRIENDS" ("חברים") לסירוגין.
בשתיים בלילה הגיעו הורים של הבנות ומ' הביאה לנו את הכסף, והסיעה אותנו כל אחת לבית שלה. חזרתי הבייתה מותשת ועייפה. נרדמתי מיד.
אני חייבת להודות שזו הייתה חוויה בלתי נשכחת וכיפית למדי!
אני וה' סיכמנו ששתינו נלך יחד גם בפעמים הבאות, כי התברר שזה יותר קל כשאנחנו שתיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: