הפעם הראשונה שלי.
תמיד רציתי שהיא תהיה מאהבה, משהו אמיתי ועם משמעות.
אז, מסתבר שזה לא תמיד ככה.
לפחות לא אצלי.
הסיפור התחיל ככה,
הכרתי מישהו באינטרנט כשהייתי בן 14, מסתבר שהוא גדול ממני ב8 שנים.
דיברנו על הכל, במשך כמה ימים, ואז הגיע השלב שהשיחה מגיעה לכיוון הסקס.
אמרתי לו שאני בתול, והוא אמר שאין לו בעיה עם זה.
המשכנו לדבר כרגיל, ולפעמים דיברנו גם על דברים מיניים.
ואז הגיע היום שהוא הציע לי להיפגש. בהתחלה, חשבתי, שזה הזוי להיפגש עם מישהו מהאינטרנט, אחד שאני לא מכיר.
לבסוף הסכמתי.
אז זה קרה, ונפגשנו.
נכנסתי לאוטו שלו והשתתקתי.
הוא נראה מעולה.
כולי התביישתי ולא ידעתי מה לעשות.
הוא החנה במקום שקט ואמר שכאן זה בסדר.
ואז הבנתי שהוא אפילו לא רוצה לעלות איתי לדירה.
קלטתי שהחוויה המינית הראשונה שלי, הולכת להיות עם מישהו שגדול ממני ב8 שנים, אני לא מכיר אותו, וזה יהיה באוטו שלו.
האמת? לא נעים.
אז נכון, זה היה כיף באותו רגע, ופעם ראשונה שהרגשתי איך זה להרגיש מוגן בתוך חיבוק של מישהו.
אבל אם הייתי יכול, הייתי חוזר ומשנה הכל.
כשיצאתי מהאוטו שלו באמצע הלילה, והלכתי לכיוון הבית, פשוט לא הבנתי למה עשיתי את זה.
הרגיש לי כל כך פתטי.
הרגשתי ריקנות בעיקר.
נתתי את הדבר הכי אינטימי שלי, פעם ראשונה, למישהו שאני לא מכיר, ולא אהיה איתו בקשר יותר בחיים.
הבנתי שאני פשוט צריך מישהו רציני.
לאו דווקא אחרי הפעם הזאת,
אלא אחרי הפעם השניה, והשלישית, והרביעית..
אחרי שנכסתי לעולם הזה, היה קשה לצאת ממנו,
ואני מודה, עשיתי סטוצים, ולא מעט, אפילו הרבה.
אבל אחרי כל פעם כזאת, הרגשתי את אותה תחושה דיכאונית.
אני לא בנוי לזה.
אני לא רוצה מישהו ללילה.
אני רוצה מישהו לתמיד.
נתראה בפעם הבאה.