חייו של חייל גאה.

אז יום האהבה הגיע.

מסתבר ששכחתי ממנו, ונזכרתי רק כשדיברו איתי על זה.

אני חושב שזאת הייתה שכחה קצת רצונית.

לא ממש רציתי לזכור יום כזה.

אני חושב שרוב האנשים הרווקים לא רוצים.

טוב, אז יום אהבה שמח וכל זה, כולם אומרים לכולם.

אסמסים, טלפונים, כאילו מי ישמע. כולה עוד יום.

כל הפייסבוק מפוצץ תמונות וסטטוסים של זוגות.

קצת מעיק.

אני כבר לא יודע אם אני מתעצבן מקנאה, או פשוט סתם אנשים הגזימו.

טוב, אז הגיע הזמן לקטע הקיטצי של היום,

בגלל שאין לי אף אחד לחלוק איתו אהבה,

החלטתי לעשות רשימה של כל הדברים שאני אוהב בעצמי,

יזיק זה לא!

אז הנה:

-העיניים שלי.

-ההומור שלי.

-חוסר הטקט שלי. (לא תאמינו עד כמה!)

-השפתיים שלי.

-האצבעות שלי.

-העובדה שאני יודע להיות ציני ובכל זאת רציני.

-זה שאני אומר לכל בנאדם שני "תהיה בריא".

-כוח הרצון שלי.

-הזיכרון שלי.

-חוש הצדק שלי.

-השאפתנות שלי.

-זה שאני מתחבר להרבה מאוד אנשים בזמן קצר מאוד.

-זה שאני יודע להקשיב אבל עם זאת גם לבלבל את השכל.

-הביישנות שלי (שאת זה אני לפעמים קצת שונא).

-הסבלנות שלי.

-האהבה לאהבה.

אז זה מספיק.

יותר מדי אפילו, אני מרגיש קיטצי ברמה הזויה.

בכל מקרה,

מתישהו מישהו יבוא.

אני לא כל כך בטוח בזה אבל אני מקווה.

לסוף, רק רציתי להגיד שהחיים שלי לא כל כך נוראיים כמו שאני מתיד מתלונן כאן.

דווקא די טוב לי, ובאמת שכמעט ולא חסר לי כלום.

כמעט!

בכל מקרה..

יום אהבה שמח ♥