תמיד איכשהו ב3 בבוקר אני מוצאת את עצמי עייפה אבל לא רוצה להירדם.
לא יודעת למה אבל זה השעות שאני הכי אוהבת. מצד אחד אני יודעת שאני יכולה להיכנס למיטה עכשיו ולהירדם עד שהשעון המעורר המעצבן יצלצל. אבל מצד שני אני אוהבת להתעלל במוח שלי, להחזיק את עצמי ערה עד שהתחושה של העייפות הופכת למשהו אחר. לשים סווצ'ר ענק לעשות קפה ולראות את הזריחה במרפסת. ואז להתחיל את היום עייפה מתה לסיים את כל הסידורים מוקדם ולפרוש לשנצ ארוך וכייפי.
איזה מרצה באוניברסיטה אמרה לנו פעם שהשעון הביולוגי של כל אחד מאיתנו שונה. שבעצם אין אנשים 'של בוקר' או אנשים 'של לילה'. זאת אומרת בחלק זה של כדור הארץ אני בהחלט מאנשי הלילה. אבל אם אני אהיה בשעה הזאת באיזור זמן של בוקר אז אני לגמרי בן אדם של בוקר.
בעצם אני חיה בצד הלא נכון של כדור הארץ 
.
קראתי גם פעם איפשהו שהטראומה שהמוח עובר כשלא ישנים בלילה והוא לא מקבל את המנוחה שלו זה בשבילו בערך כמו לעבור תאונת דרכים. שמישהו יספר את זה לחברת ביטוח שלי 
.
לילה/בוקר טוב ישרא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ליהי .
