hungry for love

אני לא מאמינה שזה קורה לי שוב.

אני כל כך מתביישת בעצמי.

פישלתי שוב. ידעתי ידעתי שאסור לי להכניס את הגרעינים האלו לבית.

ושוב התפתתי. אכלתי 150 גרם גרעינים (900 קלוריות) וטוסטעים (לא ספרתי משהו כמו 5) וחומוס (גם... לא ספרתי).

אוף בטח הגעתי כבר לאיזה 2000 קלוריות.

אז כמובן ששאר היום אני לא אוכלת כלום.

ומחר אני אתקן- צום.

אבל למה אני לא לומדת לקח ועושה שוב ושוב את אותם טעויות?

אני כבר לא במיה... הייתי. במשך 5 שנים אבל החלטתי שדי זה טוב רק כדי לשמור על המצב.

ואני כבר לא מצליחה לרדת עם מיה. חוץ מזה קשה אם לא בלתי אפשרי להוציא הכל,

תמיד נשאר משהו, וכשזה משהו שהוא 500 ויותר קלוריות ל-100 גרם אין לי סיכוי בשיטה הזאת כי הבולמוסים הם אלפי קלוריות.

ההנאה מהאוכל במהלך הבולמוס היא אפסית. אומנם ההקאה משחררת אבל כואבת פיזית... בגעתי למצב כבר שכואבות לי הכליות כשאני מקיאה, הגרון שלא נאמר הלסת שכבר דלקתית מה שגורם לכאבי אוזניים. וכאבי הראש המפוצצים האלה שאני לא יכולה לתפקד בגללם.

חוץ מזה אני לא מרזה מזה כבר, אז מה הטעם?

נטשתי את מיה ברגע שהחלטתי שאנה היא הפיתרון היחיד שלי.

אני לא יכולה להפסיק להקיא אלא אם אני אוכלת פחות. זה המוצא היחיד עבורי. כי אני בן אדם קיצוני של הכל או לא כלום והפרעת אכילה אחת חייבת לבוא במקום האחרת.

אז... קצת טינספו שיחזיק ויעודד אותי.