אז כן, החלטתי לחזור לכתוב כאן.
לא יודעת מה קרה פתאום... שנתיים שאני לא כותבת כאן, קוראת בלוגים של אחרים ואומרת שזה כבר לא בשבילי כל הסיפור הזה.
כל כך הרבה השתנה וקרה שאני אפילו לא יודעת איפה להתחיל
(ובעצם, גם לא רואה סיבה להתחיל :))
אחת התקופות הכי משמעותיות בחיים שלי כנראה
המון טעויות והמון שיעורים שלמדתי- בדרך הקשה או הקלה...זה לא משנה.
יציביות נפשית, ביטחון עצמי, אופטימיות וחברים... תמיד היו חסרים איפושהו שם...
ועכשיו כשהשגתי את כל אלה, אני מאושרת, אני שלמה עם עצמי ועם מה שהפכתי להיות.
צורת חיים שהשתנתה מקצה לקצה וזה מדהים אותי כל יום מחדש.
מאחת ששנאה את מה שהיא, תמיד הרגישה לא מספיק- לא משנה במה, פשוט לא מספיק בהכל.
אני שלמה עם עצמי! יפה מספיק! חכמה מספיק! מצחיקה ושנונה מספיק!
ומי שזה לא מספק אותו,כבר לא ממש אכפת לי, אני כאן לא בשביל לספק מישהו, אני כאן בשביל קודם כל לספק את עצמי.
מאחת שהיתה עסוקה רוב הזמן בלריב עם כולם, לשפוט ולהאשים- קודם כל את עצמה, לחפש רע, לחפש מישהו שיוהב- להרגיש רע לבד, לחפש אושר, לחפש ולחפש ובסוף לשכוח בכלל מה היא מחפשת, אני מרגישה שפשוט מצאתי את המשהו הזה שהייה חסר שם, למרות שאני עדיין לא ממש יודעת לשים עליו את האצבע...:)
בשביל לבנות את עצמך מחדש, צריך כנראה שקודם כל יהרסו אותך.
אז כן, אתה מגיע למצב שהכי קל זה לראות ת'חרא- כי יש המון וכי הוא הריי זה שצף למעלה...
אבל אז אם אתה צולל קצת עמוק יותר ועובר את כל הבררה... אתה מוצא משהו אחר, משהו אמיתי, משהו חי.... שכמעט וכבה בך אבל ברגע האחרון, תפסת אותו ואתה כבר בחיים לא תעזוב.
העיקרון שחשבתי עליו בזמן האחרון בכל ההקשר הזה הוא די פשוט...
כשחושבים על זה, הקופסה שלנו,
היא כמו טלוויזיה, הכל תלוי בערוץ שבו אתה תקוע ובמהירות שאתה מעביר לערוץ הבאה...זאת אומרת, כמה
זמן ייקח לך לעזאזל להרים
את התחת השמן שלך, להגיע לשלט וללחוץ על כפתור אחר. הכל תלוי למעשה, בערוץ שעליו אתה מעביר:
אתה יכול ליפול על איזה קומדיה
רומנטית..או טרגדיה רומנטית...או טרגדיה קומית... (נו, הבנתם ת'מסר...), תקופה שהחיים שלך
מרגישים כמו סרט ורק לך נשאר
להחליט איזה- בא לך טרגדיה? כך טרגדיה, תתפנק,רק אל תגיד שלא הזהירו אותך ואמרו לך
שזה עם סוף עצוב. בא לך קומדיה?
תתפאנן, תרגיש חופשי, אל תיקח שום דבר ללב, עם תחילתו של ריב עצבני, קח את עצמך בידיים
(לאלה שנורא חשוב להם שכולם ישמיו לב שרע להם, תבעטו באיזה חתולה), שב עם עצמך, תדליק סיגריה (אם
ימאס לך
מהסיגריה אתה
רשאי לכבות אותה על החתולה!) ותירגע ... : )
אתה יכול להעביר
לנאשיונל ג'וגראפיק או שערוץ שמונה: ואז תמצאה את עצמך שוקעה עמוק בלימודים מפרחים חחח (כן! זה הזמן לספר
שעשיתי פסיכומטרי בתקופה
הזאת :( קיבלתי 603 )
ואתה יכול להגיע
לערוץ אגו או פלייבוי:
אם הגעת לאלה... סימן שכרגע אתה
מסוגל לזיין קופסת שימורים ולעשן פלסטיק. הזין שלך תמיד שם במקום הראש והראש,הראש בעננים ות'אמת אין בזה שום דבר רע. כל עוד זה בפרופורציות...
ולא לטווח ארוך.
דבר אחד אני יכולה
להגיד
ובטוח...מכירים את זה שהטלוויזיה נתקעת ויש רעש מעצבן כזה ומסך שחור לבן? אז לפני כמה חודשים,
הגעתי לשם וגיליתי שזה הערוץ הכי טוב אחרי שמעיפים את הרעש המעצבן הזה ברקע...
שיהייה שבוע טוב
להתראות בינתיים 
נ.ב: תודה מיוחדת מגיע לח שתמיד הייתה איתי שם, היחידה שתמיד אמרה את האמת, כמה מרה שהיא לא תהייה, בפנים.
לימדה אותי לראות דברים אחרת
לימדה אותי לחייך.... הנה- :))))))))))))
חנצ'יז, אני מאוד מאוד מעריכה את מה שעשית בשבילי ואותך כבן אדם :) תודה על הכל ותחזרי כבר הביתה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
