שלום לכם קוראי היקרים.
אתחיל את פוסטי הקט בתודות לכל האנשים הנפלאים ששלחו מייל, איצקקו לי (ICQ דההה!) והיו הכי חמודים בעולם. מאוד מחמיא לי וכייף שאתם אוהבים אותי. תמשיכו ותביאו את החברים שלכם! J
ובכן האמת שרציתי לעדכן פה עוד לפני כמה ימים אבל בגלל שעות העבודה המטורפות, פשוט לא הספקתי, עד שאתמול היו לי כמה שעות פנויות היה פיגוע וזה הוציא לי את כל החשק לכתוב L
אתם לבטח רוצים לדעת מה הפסדתם בחיי המרגשים, קבוצת חטטנים שכמותכם. ובכן היה סקס, היו חיפושים אחרי דירה ותקרית לא נעימה עם שוטר שהתסיימה יחסית סביר.
אני דוקא אתחיל מהסוף. אחרי משמרת לילה מייגעת לפני כמה ימים, נסעתי לי בשבע בבוקר לכיוון ביתי הקט, מרחק נסיעה של כ-40 דקות ממקום עבודתי (לא כולל פקקים). איילון כהרגלו היה פקוק ויורס טרולי החליטה לקשקש קצת עם אמא בסלולרי. לפתע הבחנתי בשוטר מנופף לי במכונית ליד לעצור בצד. כבר אמרתי לכם שאני סתומה לפעמים לא? לכו ס'תכלו ברשימה למטה נשבעת לכם! אז כן אנוכי נסעה ללא דיבורית. ולמה זה? מאחר והחברה שלי הביאה לי טלפון חדש שעדיין לא יצאה לו הדיבורית רכב. ותשאלו מה עם דיבורית אישית או במלים אחרות אוזניה? כן היתה כזאת אי שם בתוך התיק שלי. התעצלתי להוציא. עצלנית לא אמרתי?? אז תוסיפו לרשימה! בכל מקרה השוטר, שהיה די חמוד האמת, הסתכל עלי בעיניים מלאות רצינות עם מעטה קליל של חמלה. "האם החזקת פלאפון ביד ימין והשארת יד אחת על ההגה?" הוא שאל אותי בקול הכי רציני שהוא יכול היה להמציא. "כן..כן.." אמרתי בעצב מהול ברחמים עצמיים. "למה אין דיבורית?" הוא שאל כשהוא מביט על הפלאפון היפה והאדום שלי. "כי עוד לא יצא בחברה הדיבורית למכשיר הזה" אמרתי בטון קצת יותר תקיף. "אפשר לראות?" אמר השוטר כשהוא מביט בעיניים גדולות על הסלולרי שלי. "כן, בבקשה!" אמרתי כשאני מגישה לו את הסלולרי ביראת כבוד השמורה לסלולרי שלי בלבד. "ואוו!" הוא אמר בהתפעלות. זה המקום להוסיף שאכן באמתחתי מכשיר יפה, אדום וחדיש ביותר. השוטר שלנו התרשם מהמכשיר עמוקות אך עם זאת התעשט וביקש מסמכים. "תשמע מר שוטר, אני עייפה נורא, אחרי משמרת לילה, כמו שאתה רואה בהריון חודש שלישי, בחילות ובלאגנים, בעלי מחכה לי בבית כי הוא צריך להגיע לעבודה ופחדתי להירדם על ההגה אז דיברתי איתו. יש לנו משכנתא, כמו שכבר אמרתי ילד בדרך, בקושי יש לנו כסף לגמור את החודש....בבקשה...בבקשה תוותר לי" כל זה יצא ממני במהירות הבזק, נשבעת לכם שלא הספקתי אפילו לחשוב על תירוץ והוא כבר יצא ממני בשלוף. אבל מה, אין ספק שזה השאיר רושם על השוטר. הוא אמר לי שהוא חייב לתת לי דו"ח ובמקום 500 ש"ח ככתוב בחוק אני אקבל רק 100 ש"ח. שמחה וטובת לב המשכתי הביתה ואת הדו"ח שמתי באותו מקום בו שלושת דוחות החנייה האחרים מחכים כבר שישלמו אותם. שיחכו שיהיה לי כסף הזונות בעירייה ומשטרת ישראל.
היום ראיתי כמה דירות נחמדות, היתה דירה אחת שממש מצאה חן בעיני, אני נפגשת עם בעל הבית מחר ונראה אולי אסגור חוזה. תחזיקו לי אצבעות.
עידוכנים נוספים מבטיחה לעדכן מחר...ולא שכחתי את הסקס גם על זה אני אתן לכם פרטים כבר הבטחתי.
נשיקות וליקוקים