הסרט שלי עדיין לא נגמר

אני מרחמת עליך
בכל סיטואציה אפשרית
אני פשוט מרחמת עליך. מרחמת עליך כל כך
את כל כך טיפשה
הילדה שעומדת מאחורי הכינויי "מלכה"..את פשוט מטומטמת
את משתמשת בכוח שלך לרעה
מנצלת את העובדה שבנות חושבות שאת נחמדה
הן באות לקראתך

עוזרות לך בשיעורים
ואז מגיע הרגע
שאת רק 'חושבת' שהן לא ישימו לב..
ואת תוקעת להן סכין בגב
והן - מטומטמות כמעט כמוך -
הולכות אחריך כמו עיוורות
מגדילות את הפצע שנוצר
במקום לטפל בו
ואני אומרת לך את זה
אני, הילדה שאין לה יותר מידי חברים
את מוקפת. מוקפת בחברות, במחזרים, מוקפת
מוקפת במה שלי אין
אבל אני מרחמת עליך
לי אין שום דבר ממה שיש לך - ואני מרחמת עליך
אני מרחמת עליך כי את כל כך תמימה
ולא רק עליך
אני מרחמת גם על כל אלה
המפגרות, אלה שקראו לך מאחורי הגב 'זונה'
והיום הן הסמרטוט רצפה שלך
הסכמת לקבל אותן כ'חברות' אפילו שאת יודעת שאת רק מנצלת אותן
זה מגעיל
אני באמת לא מבינה למה אנשים מנסים להתקרב אליך
את מגעילה, מרושעת, ואכזרית לכל אחד שלא מצטף אליך
מנסה לרמוס את כל אלה שלא חושבים כמוך
מאמי, את חושבת שאני לא שומעת?
שאני לא שומעת את הריכולים שלך עלי
ואת החרם ההוא שתיכננת, מתי הוא יוצא לפועל?
את יכולה להחרים אותי - מימלא כל מי שיסכים לחרם שלך -
הוא שפוט שלך. שמימילא עליו אני מרחמת
כי החברות האמיתיות שלי הן לא שפוטות שלך
אל תדאגי - אותי לא תצליחי לרמוס בכזאת קלות
אני מבטיחה לך מאבק
ויום אחד - אני מבטיחה להפיל אותך מהכיסא המלוכה
יום אחד את תאבדי את הכל
שתינו יודעות שאני צודקת
ביום מין הימים תאבדי את הכל

ואז תתמוטטי
כי את לא יודעת איך זה להיות לבד
שאין לך משרתים
או שפוטים
או כאלה שיעשו כל מה שתגידי להם
תהיי הרוסה
ושבורה
תצטרכי לבנות את עצמך מחדש
לנסות להיפתח שוב
להאבק כדי להגיע לפסגה
אז את תתחנני לעזרה
לרחמים
זה יקרה בקרוב - אני מבטיחה לך
אז מאמי, את לא מחזירה את העולם בביצים
את מחזיקה מעצמך מלכה של העולם
אבל את תראי
כשתאבדי הכל -
כולם ידרכו עליך כאילו אף פעם לא היית מלכה
תהיי סתם אחת -
כמו כולם
תבלעי
לא תהיי מיוחדת יותר
ואז כל מה שישאר לך -
זה רחמים של אחרים 

 החיוך היה מתוח על פניה
אף פעם אי היה אפשר לראות שהיא עצובה
שהיא בוכה
תמיד היה נראה שהכל אצלה בסדר
אף אחד לא הצליח להגיע לנשמה שלה
אף אחד לא העלה בדעתו שגם לה יש רגשות
אחרי הכל, אף אחד לא התעניין בה
ריחמתי עליה
מאוד
ניסיתי לעזור לה
היא הייתה דמות כל כך מיוחדת
אבל גם כל כך ריקה מבפנים
היא הייתה מרוקנת
שבורה, פגועה, כועסת
זרקו אותה לצד
גרמו לה לאבד כל מה שאי פעם היה לה חשוב
היא לא הצליחה להתפרק ליד אף אחד
לא היה לה אדם להניח עליו את הראש ולבכות
ועד שחשבה שמצאה אחד כזה -
איבדה אותו
החיים שלה על כף המוזניים
היא מהססת אם להתאבד
מאוד קשה לה
היא רבה עם כל העולם
היא רבה עם החברות שלה כל יום
היא מרגישה חנוקה בתוך בועה של בדידות
היא כועסת
מנסה למצוא את הרגעים היפים בחיים
מחפשת מישהו לספר לו את האמת, בלי לשקר
מקום להיות בו כנה ואמיתית
היא...על מי אני עובדת. זאת אני 

השאלה שאיש לא מעז לשאול
כולם מפחדים לנסות ולהתקרב
אלי, האחת הזאת, שאין לה לב
אף אחד לא טרח להביט אל תוך נשמתי
לנסות לראות גם את הכאב שלי
כולם עסוקים בצרות של עצמם
ורק אני מתבוססת בדם
אני מרגישה חנק בכל הנשמה
רוצה לספר למישהו איך אני מרגישה
אבל אני לא יכולה לפרוק את המסע הכואב
כי אחרי הכל, אני אחת שאין לה לב
הכעס והתסכול מחלחלים אלי
מתחילה להיגמר לי האופטימיות במלאי
והרי אי אפשר לסבול לנצח כל החיים
אולי אם אמשיך לכתוב, אפרוק את המילים
קשה לי לסמוך על אנשים
כולם מתייחסים אלי בבוז כאל טפשים
חושבים שהדעה שלי אי אף פעם לא נכונה
הם שופטים אותי כל מילה ומילה
רק בגלל שהעזתי לעשות
לצעוק על המלכה כי איבדתי את אשרונותי
ועכשיו איש לא מדבר איתי בגלל טעויותי
חשבתי שיש לי חברים בעולם
אך זאת הייתה טעות - הם דאגו רק לעצמם