סופסוף לקום בשעה נורמאלית,טוב יותר נורמאלית משש זה בטוח .אז לקום בעשר לעשות סידורים בקבוצה וזהו,יום חופשי.ישבנו לנו בחדר והיתבטלנו למרות העובדה שיש לנו מחר מבחן ענק בהיסטוריה.באחת מהשעות הרבות שישבתי לי מול המחשב וקראתי בלוגים(מעניינים מאוד אגב ) הייתה דפיקה בדלת.אלו היו השינשין והשינשינית שלנו.אני ישבתי בפיג'מה באותו הזמן.הם סיפרו לי שיש איתם מלשש"ים -מיועדים לשנת שירות שמאוד רוצים לראות את החדר שלנו אז הסכמתי.ואז הגיעה הפאדיחה ניכנסו לי המון אנשים לא ידועים ומוכרים לחדר ופשוט בהו בי יושבת בפיג'מה.טוב וזה בערך הדבר הכי מרגש שקרה לי היום.חוץ מהעובדה שההורים שלי באו לבקר ונסענו לאכול לנו והיה לי טעים.אחר כך חזרתי לפנימייה ולמדתי בחברותא עם שותפותיי עד צאת הנשמה (עד שנימאס לנו יותר נכון 
) כבר גיבשנו תוכנית התחמקות מהמיבחן מחר שתיכלול הרבה היתחננות ודמעות (:.
בכל אופן יוצא לי לדבר פה עם הרבה אנשים בפנימייה וזה רק גורם לי להעריך את ההורים שלי יותר ויותר.ליפני שבאתי חשבתי שהמצב אצלי בבית לא מזהיר במיוחד אבל ככל שהזמן עובר אני רק מגלה כמה שיש לי הורים מדהימים.לא לכולם הם מיתקשרים ומתעניינים לשמוע מה קורה,לא לכולם קונים בגדים סתם ככה,ולא את כולם באים לבקר פה.שלא לדבר על אותם האנשים שההורים נטשו או זרקו מהבית כי הם לא רוצים לגדל אותם יותר.
ההורים שלי אחלה ,באמת. ואני חייבת להתחיל להעריך אותם יותר.בכללי אני חייבת להעריך את החיים שלי יותר.הרבה אנשים היו רוצים להחליף איתי ולחיות ככה בפנימייה.להרגיש את העצמאות ולהיות בסביבה של חברים טובים כל הזמן.ובקשר אל הפוץ שכביכול זרק אותי.אני מתה לשכוח מימנו כבר.טוחן לי את המוח שיצא כבר אני לא צריכה אותו שם (:
בקיצור לילה טוב לכולם ושיהיה שבוע נהדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
