Don't remember where I was I realized life was a game

ואו המון זמן לא כתבתי פה.. כל כך הרבה דברים השתנו.. לראות את הפוסטים הישנים שלי מעלה חיוך קטן . לראות ולהבין שעכשיו אני הרבה יוצר חזקה והרבה דברים ברורים לי הרבה יותר מפעם

אני לא יודעת אם סגרתי איתך מעגל ..אני אפילו לא מבינה מה אני מרגישה אליך אבל הסיפור איתך ממשיך להיסגר ולהיסגר ולהיות מאחוריי ולפנות לי מקום לסיפורים עם אנשים אחרים.

אני רק אשב לי בנינוחות ואחכה לקארמה שתבוא ותזיין בתחת את כל מי שמגיע להם(;

אני ממש רוצה ריגושים. להכיר מישהו חדש ומקסים שיוהב אותי ויהיה שם בישבילי ושנחווה ביחד הרבה חוויות . מעניין מתי הוא יגיע ומאיזה פינה הוא יצוץ לו פתאום . כל המסתוריות והאי וודעות בעניין הזה רק מעלות את הציפייה יותר..

אז ציפייה נעימה לי ובהצלחה לי בדף החדש ובחיים היפים שלי ^-^

״למה עברת לפנימייה?״ השאלה הזאת השאלת כל כך הרבה פעמים . שוב ושוב מכל מיני אנשים שונים.זה נורא משעשע שנוטים לשפוט אותי לפעמים בגלל זה. ״ אם היא בפנימיה זה אז היא בטח זונה וזולה, ההורים בטח זרקו אותה מהבית..״ ואתם יודעים כל הסטיגמות הרגילות. זה נורא משעשע בהתחשב בעובדה שזה לא נכון.אז בקשר לשאלה שנשאלה בבתחילת הפוסט. עברתי לפנימייה מכמה וכמה סיבות שונות ואני אפרט עליהן בהיזדמנות(;.

החיים פה הם חיים שונים לגמרי ממה שהייתי רגילה בבית.כיף פה, באמת. להיות עם חברים 24/7  האנשים האלה הפכו למשפחה שלי כבר, השטויות ןהבאלגנים שאנחנו עושים פה ממש אבל ממש לא הייתה לי ההזדמנות לעשות בבית. כמובן שיש חסרונות ואני נורא מתגעגעת לפעמים לבית, להורים לחדר פרטי שלי. וכמובן שכל החוקים והעונשים לא מגדילים את חיבתי לכאן אבל טוב לי, ממש טוב לי.

אז מיתוך סקרנות מה אתם מעדיפים? חיי פנימייה או חיים בבית? מה דעתכם על פנימיות בכללי?(:

יש בי אהבה בלי די

ימים כלילות רק רוצה לא להיות
למתנה, המתנה המותנית באהבה
נשמה חשוכה 
תן לי אותך ולא רק אם 
 

תן לי אהבה בלי תנים בלי תנאים