לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Don't remember where I was I realized life was a game




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

דילמה..


 

פעם היא הייתה כל כך הרבה בישבילי, דמות משמעותית כזאת. הכירה אותי הכי טוב, תמיד ידעה מה באמת קורה ביפנים כשאף אחד לא ידע. אם לא היינו אחת ליד השנייה יותר מכמה שעות הייתי משתגעת. מרגישה שמשהו גדול חסר. היא הייתה חלק משמעותי בחיים שלי. בגלל זה נתתי לה את כולי. עשיתי הכל למענה תמיד הייתי שם בישבילה בכל זמן ורגע נתון שהיא רק הייתה צריכה אותי. עשיתי טעות וניקשרתי. עשיתי טעות וגרמתי לעצמו לפתח לה תלות ריגשית. כעבור תקופה היא התחילה לקחת אותי כמובן מאליו.. למרות הכל. כל מה שעברנו ביחד עצב שמחה אושר כעס כאב. למרות הכל נהייתי לשק חבטות. כל העצבים והמועקה שלה מהמסגרת הקשה שבה אנחנו נמצאות פשוט הכו בי בכוח כל פעם מחדש. וכמה שזה כאב. להיתחבר למישהו כל כך לאהוב  אותו ולקבל מימנו בחזרה המון כעס ועצבים. 
בסופו של דבר אחרי תקופה ארוכה הבנתי שזה לא מתאים יותר ופשוט התרחקתי. שבועיים כמעט שלא היה בינינו כל קשר. אני זוכרת את הדמעות שלה שבאו אחרי השבועיים האלה. את התחנונים והסליחות. היא לא הייתה שם כשהייתי צריכה אותה. כשהיה לי הכי קשה. אבל החלטתי לסלוח . הראש סלח אבל הרגש מגונן מימני מלהיקשר אליה שוב מהפחד הגדול להיפגע.
עכשיו הגענו לדובדבן שבקצפת ידידי! כאן ישנה הדילמה הגדולה.
היא עוברת תקופה מאוד קשה ועמוסה. היא בקושי מצליחה לקום מהמיטה. והיא אמרה שהיא צריכה אותי . אני לא יודעת מה לעשות. כי שם בישבילה אני תמיד אהיה אבל לתת לה את כולי כמו פעם במאה אחוז אני לא יודעת איך לתת ואם לתת לה. בשיחה האחרונה שלנו היא אמרה ״ אולי את יושבת לידי אבל את לא באמת פה״. הרגש שלי גורם לי לתפוס מרחק מימנה עדיין. אז להיתגבר עליו להסיר את כל חומות ההגנה ולהיות כולי בשבילה? או להישמר ולא להיפגע שוב?
אני לא יודעת..
שבוע טוב לכולם.
נכתב על ידי Chocolate*-* , 12/11/2012 00:35   בקטגוריות בית ספר, ביקורת, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיי פנימייה VS חיים בבית?


״למה עברת לפנימייה?״ השאלה הזאת השאלת כל כך הרבה פעמים . שוב ושוב מכל מיני אנשים שונים.זה נורא משעשע שנוטים לשפוט אותי לפעמים בגלל זה. ״ אם היא בפנימיה זה אז היא בטח זונה וזולה, ההורים בטח זרקו אותה מהבית..״ ואתם יודעים כל הסטיגמות הרגילות. זה נורא משעשע בהתחשב בעובדה שזה לא נכון.אז בקשר לשאלה שנשאלה בבתחילת הפוסט. עברתי לפנימייה מכמה וכמה סיבות שונות ואני אפרט עליהן בהיזדמנות(;.


החיים פה הם חיים שונים לגמרי ממה שהייתי רגילה בבית.כיף פה, באמת. להיות עם חברים 24/7  האנשים האלה הפכו למשפחה שלי כבר, השטויות ןהבאלגנים שאנחנו עושים פה ממש אבל ממש לא הייתה לי ההזדמנות לעשות בבית. כמובן שיש חסרונות ואני נורא מתגעגעת לפעמים לבית, להורים לחדר פרטי שלי. וכמובן שכל החוקים והעונשים לא מגדילים את חיבתי לכאן אבל טוב לי, ממש טוב לי.


 


אז מיתוך סקרנות מה אתם מעדיפים? חיי פנימייה או חיים בבית? מה דעתכם על פנימיות בכללי?(:

נכתב על ידי Chocolate*-* , 5/11/2012 10:23   בקטגוריות אופטימי, ביקורת, בית ספר, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי:  Chocolate*-*

מין: נקבה




קוראים אותי

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לChocolate*-* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Chocolate*-* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)