אמרו ביחידת הסרטה שמקבלים תשובות תוך שבועיים על המיונים הבאים.. לראיון.
מחר זה שבועיים מאז המיונים ואני ממש מפחדת שאני לא אקבל תשובה ושאני לא אמשיך במיונים.
קיבלתי היום זימון ליום המא"ה..כן אני קטנה.. אז אם התשובה מגיעה במכתב הייתי מקבלת גם את התשובה
אז לא.. כלומר שמחר הם אמורים להתקשר, ואני אהיה לחוצה כל היום כי גם בערב זה ערב השנה החדשה ועוד אין לי מושג מה אני עושהעם חבר שלי
ופשוט בא לי שמחר יעבור בשלום.
אני רוצה שפסח יגיע, שאני אפסיק לבוא לבית ספר ואעבוד הרבה. אני רוצה תאמת לסיים כבר את י'ב ולעבוד, למרות שאני יודעת שיהיה לי איזה 10 חודשים מסוף השנה עד שאני אתגייס=סיוט.. אבל בא לי..כבר מיציי את ית ספר.. הכל אותו הדבר, לומדים משהו לא מעניין, נבחנים עליו, מוציאים ציון שלא מספק את ההורים, מקבלים את הפנים המאוכזבות שלהם כל פעם מחדש, למרות שחרשת למבחן. עושים מועד ב' וחורשים שוב על אותו החומר.. עושים עבודות באמצע, באים בשעות תקועות. מיציתי, בא לי שיגמרררררררר.
כולם חופרים לי שאני אתחיל ללמוד נהיגה כבר, אני גם ממש רוצה אבל אני מפחדת רצח אז אני דוחה את זה כל הזמן..
רק לפני חודש וחצי הוצאתי טופס ירוק.. עוד לא עשיתי תיאוריה ואני ממש מפחדת גם להכשל בתיאוריה וגם להתחיל לנהוג.. כאילו כולם אומרים לי שזה ממש כיף ושאחרי כמה שיעורים מתרגלים לזה אבל עדיין אני ממש מפחדת ועד שאני לא אהיה מאחורי ההגה בשיעור הראשון אני אפחד בכלל להתחיל ללמוד.. אין לי מושג איך להפתר מהפחד הזה.
ואני רוצה שישתחרר לחבר שלי כבר המלווה שנוכל סוףסוף לנסוע למקומות.
אחרי על החפירה הזאת הגעתי למסקנה שאני פשוט רוצה להיות גדולה. כאילו 20 כזה לא זקנה חחחחח
(למי שלא יודע אני בת 17).