תמיד יש דברים שאנחנו אומרים שנדחה לאחר כך. עוד
שנה, עוד שנתיים, אחרי ההעלאה הבאה או אחרי שהילד קצת יגדל.
יש לי כ"כ הרבה
החלטות כאלה שעומדות, תלויות באוויר ומחכות:
להיכנס לכושר, להוריד כמה ק"ג,
להפסיק לוותר לעצמי ולהתחיל לאכול נכון, להוריד שערות בלייזר, לחזור לצייר, לטפל
סוף סוף בבעיית הזעת היתר שלי...
האחרון קצת מפתיע, הא?
כן. מדובר באחד הסודות האפלים והכמוסים ביותר שלי
(מזל שהבלוג הזה יחסית אנונימי!). חוסר איזון הורמונלי (ככל הנראה משהו גנטי) גרם לזה
שאני מזיעה יותר מהאדם הממוצע. תמיד זה היה מביך, זה אף פעם לא היה נעים. תמיד אני
רגישה לכל טיפת ריח שנדמה לי שעולה ממני. מתקלחת 3 פעמים ביום, מרססת דיאודורנט כל
שעתיים.... סיוט.
זה לא שאין לזה טיפולים או תרופות אבל כמו שאמרתי –
איכשהו זה תמיד נדחק אצלי לתחתית המטלות. אבל מגיע הגיל שצריך להתחיל... ולקראת
יום ההולדת ה-40 (!) שהולך ומתקרב ובא לטובה (מקווה...), החלטתי לשים לזה סוף.

אז לקחתי את עצמי בידיים, פיניתי לעצמי כמה שעות
והתחלתי לעשות טלפונים: למכון לייזר, לחדר כושר, למורה לציור והכי חשוב לרופאה שלי,
לטפל בבעיה שתמיד הכי הכי הפריעה לי...
הרופאה חזרה על כל מיני הצעות טיפוליות שכבר שמעתי
בעבר:
שימוש בבוטוקס (מסתבר שזה לא רק לקמטים...), ניתוחים
עצביים למיניהם וניתוח לשאיבת בלוטות הזיעה מבית השחי.
כל זה נראה לי פולשני מדי. החלטתי שלפחות כהתחלה אתן
צ'אנס לרפואה הטבעית שלרוב לא מאכזבת אותי
(כאבי מחזור שאדקס לא היה יכול להיות נעלמו לחלוטין בעקבות צריכה קבועה של שיח
אברהם...).
אז התחלתי לגגל. שאלתי שאלות בפורומים של מטפלים
ונטורופתים והסתבר שיש חלופות טבעיות:
- מרווה, למשל, נחשבת יעילה מאד בטיפול בהזעת יתר
(ואם כבר, כדאי כמוסות
תמצית מרווה כי כך ריכוז החומר הפעיל גבוה יותר).
- שתיית תה קמומיל באופן קבוע יכולה לעזור.
- דיקור סיני יכול יכול להקל ולעזור.
בקיצור, החלטתי
להתנסות בכל הדברים האלו לפני ש"אכנע" לפרוצדרות פולשניות.
ניסיתם משהו?
אגב, בזמן שהייתי אצל הרופאה התחלנו לדבר על
שינויים גופניים שמתרחשים בגוף לקראת גיל 40.
מסתבר שבגוף קיים קו -אנזים בשם Q10
שחיוני לגוף ומסייע בין היתר לעייפות ותשישות, לכאבי שרירים, לסובלים ממחלות לב, כולסטרול,
יתר לחץ דם ועוד ורמתו יורדת בצורה דרסטית לאחר גיל 35. הרופאה המליצה לי להתחיל
לקחת תוסף להשלמת החוסר (יוביקווינול,
שעוצמתי בהרבה מהQ10 ה"רגיל") והציעה ליידע את מכריי ויקיריי על חשיבות הקו
אנזים הזה. אז ראו עצמכם מעודכנים :-)
תחזיקו לי אצבעות שאעמוד הפעם בהבטחה לדאוג לעצמי...?
יש לכם עצות או המלצות נוספות?