.

 נכנסתי אולי ל10 בלוגים של ספירת קלוריות היום

ומי שעושה את זה, אני רוצה להגיד שזה לא עובד (וניסיתי. הרבה.)

זה מחזיק אולי כמה ימים עד הזלילה שגם נמשכת כמה ימים

אבל לא משנה.

הדרך הכי טובה והכי פשוטה זה למחוק את הבלוג, לא לספור קלוריות, לא לחשוב על אוכל בכלל

(לא לראות טלויזיה. לא להיות במחשב.)

את מפסיקה להיות רעבה אחרי יומיים-שלוש,

אתמול בערב אכלתי בכוח 3 עגבניות שרי (היו לי ארבע, אחת השארתי) רק כי הרגשתי קצת חלשה והייתי צריכה לצאת.

וחוץ מזה אף פעם לא לסיים את האוכל. אני מתחילה יוגורט, אוכלת כמה כפיות ושמה למקרר.

כפית של אוכל לתינוקות. מחית אפונה, מחית גזר.

8 גרגרי תירס. תאכלי במרפסת או בגינה או ליד החלון. קורנפלקס, תאכלי חצי. תשתי את החלב, תזרקי.

אם קורה ואת רעבה תקחי חטיף

ובדרך לחדר תתחילי לאכול, תירקי את זה בחזרה ליד תקמטי את מה שנשאר ולפח.

שוקולד, לחם, וכל השאר זה מגעיל. באמת. רק אוכל נקי.

סוכריות בלי סוכר.

אם אכלת ללכת להקיא מהר לפני שהזלילה תימשך. לצחצח שיניים. תה סיגריה וחזרתי לעצמי

לא מעודדת. בכלל לא איכפת לי.

אגב תמונות של בנות רזות מגעילות אותי.

מרלה צועקת לשוטרים שהבחורה שגרה ב-8G היתה פעם בחורה
נחמדה ומקסימה, אבל הבחורה היא כלבת מפלצת מפלצתית. הבחורה
היא זבל אנושי מידבק, והיא מבולבלת ומפחדת להתחייב לדבר הלא
נכון, ולכן לא מתחייבת לכלום.
"הבחורה ב-8G לא מאמינה בעצמה," מרלה צועקת, "והיא דואגת
שככל שהזמן עובר, יישארו לה פחות ופחות ברירות."
מועדון קרב