לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

We're all in the same game, just different levels. Dealing with the same hell, just different devils


“Who in the world am I? Ah, that's the great puzzle.” תיעוד של מסע כלשהו משנים כלשהן עד שנים כלשהן עם הפסקות מדי פעם. מצטערת על רגשות הסלידה שיתעוררו בעקבות קריאת הבלוג (בעיקר מהפרסומים בשנים שבהן לא הייתי מודעת להשלכות של מעשיי). המשך יום נעים לכולם :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

3/2017

Maybe I don't deserve to get better...


אני לא יודעת מה לומר לך.. 

אני מחזיקה את הטלפון ככ חזק שהאצבעות שלי מלבינות. בכל פעם שהוא רוטט אני פותחת אותו במהירות רק כדי לגלות שלא אתה שלחת את ההודעה. אתה מפחד לפגוע בי? אתה מפחד לומר לי שתשובתך היא שלילית? מבטיחה של אפגע. למה, אתה שואל? כי כבר נפגעתי. נפגעתי מזה שאתה לא מחזיר לי תשובה, שאתה נותן לי להמשיך עם הסרטים שרצים לי בראש בעוד שאתה יושב לך עם פופקורן ונהנה מהמופע. 

פשוט תגיד לי

פשוט תענה

מילה אחת פשוטה

רק תשחרר אותי כבר

בבקשה

 

לא זוכרת אם אכלתי היום. זוכרת שלושה ביסים מגלידה. זוכרת את הבטן מקרקרת בקולי קולות ומעירה חברה שלי ששנצה לידי. זוכרת את החשיבה הצלולה, את תחושת הקלילות והריקנות. זוכרת ומתענגת על כל רגע. אבל אתה חייב להרוס לי את ההרס העצמי שלי, נכון? הייתי צריכה להיות שמחה עכשיו לולא אתה. הייתי שמחה. 

כולן מספרות שהן לא אכלו כבר ימים רבים. גם אני רוצה. הפסיכומטרי בחמישי, ככ קרוב, אסור לי. מיד אחרי. אני אאכזב את עצמי, את המטפלת, את ההורים אם אשבר עכשיו. אסור לחתוך גם. אני לא נושמת. לא רוצה לשתף אף אחד, רוצה שיתנו לי להתבוסס בעצב של עצמי בשקט. מנגד, אם אעשה משהו טיפשי ולא אשתף את ההורים הם לא יסמכו עלי יותר בחיים. אני לא רוצה מצב כזה. אני רוצה מכינה. אני רוצה להמשיך לחיות בצורה שמחה. אבל זה או שאני חיה באדישות מוחלטת, או שאני מסתחררת ממקום למקום. הבעיה מתחילה כשנגמרים המקומות, שהמשימות שהושלמו נערמות אל מול מה שנותר. 

 

רטט בטלפון. אני לא מסתכלת. אולי זה אתה. בבקשה שזה אתה. מסתכלת. 

זה אתה. אתה עונה תשובות יבשות, פגועות, ואני אוכלת את עצמי מבפנים. אתה כועס עלי? עשיתי משהו לא בסדר? 

אני סהכ ילדה טיפשה

פתטית 

מסכנה

למה אני רודפת אחריך בכלל? מגיע לי מישהו שיעריך אותי

אתה עסוק בלשחק בי

"זה לא בכוונה" אתה אומר בקול חלש

העיניים כבר מוצפות

לא טוב לי ככה, אתה יודע? 

 

אני לא יודעת מה לכתוב יותר, עוד לא הוקל לי. אני חושבת שכנראה אקריא את הקטע לפסיכו. לא יודעת מה אומר לה אחרי זה. יש לי שתי אופציות - לפנות שוב לעזרה ולא ליפול, או לשתו ולהתבוסס בעצמי. הראשונה היא הנכונה. השנייה היא הנוצצת. 

הכל שחור או לבן 

אין לי אמצע

אני לא מכירה אפור

אני רוצה לישון לשבועיים, אבל יש פסיכומטרי שבוע הבא

ועבודה מחר

וטיול של המכינה

ומה לי וללישון יותר משעה?

 

לא רוצה לכתוב יותר. אוספת תמונות שאני רוצה לשתף, לכן אכתוב את תוכנן כאן. 

 

~~~~~

she's in prison

trapped in her own mind

she only can unlock herself

 

but she can't find the key.

~~~~~

 

וצלצלת. בא לי לצעוק עלייך.

נכתב על ידי Cheshire girl , 31/3/2017 17:56  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  Cheshire girl

בת: 25




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מתוסבכים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCheshire girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Cheshire girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)