אוףףףףףףףףף

שוב מבולבלת. התקשרת ואמרת לי לבוא. אני לא רוצה. לא רוצה עוד פעם לכאוב עוד פעם לסבול, להיות מושפלת. שוב להיות כחפץ שהופכים בו, חובטים בו ונכנסים בו כמו שרק אתם הגברים יודעים. אוףףףף אני לא רוצה ורוצה מאד גם יחד... הקירבה, המגע, ליטוף ארוך וחומד כמו שרק אתה יכול ללטף. רוצה שתעשה איתי אהבה יפה וטהורה לבנה כזאת ומלטפת... לא כזאת שכואבת ומשפילה. שתלחש בי מילות אהבה. לא יודעת איך בפעם ההיא זה קרה. היית חמוד כזה ואצילי כמו נסיך מאגדה ואז פתאום הפכת מפלצת. כמו כריש שהריח את הדם... טרפת אותי. שברת אותי, עזבת אותי כואבת.

ושוב אתה מצווה עלי לבוא ואני לא רוצה אך לא יכולה לומר לך לא. הקסם שלך מסנוור אותי כמעט עד עיוורון, רק הכאב החד שגופי עוד זוכר נותר לי כמנסה לומר אל תלכי.

כמה שאני רוצה ולא רוצה... רוצה לרוץ אליך לחיבוק ונשיקות חמות מזילות אהבה וחושניות. מפחדת לראות את המבט צמא הדם ואת המגע הרע שכואב בי עדיין.

למה הפכת אותי לכזאת?! איך השתנית ברגע...

היש בך באמת אהבה כמו שאמרת בהתחלה???????

מה לעשות???

רוצה לא רוצה....

אני אפגוש בך שוב. אמרת שאתה מצטער וששוב לא יקרה מה שהיה. שאתה אוה..... אותי

אם אפגע שוב לא יודעת מה אעשה

כואבת אוהבת אותך