DummerLand

לעיתים הייתה נראית לי כדבר הפשוט ביותר

שכך אם לא ארצה להתעצב אוכל לאהוב משהו

או מישהו

לימדו אותי שאהבה היא תוצאה של הכל

כך שאם ליטפו אותי היה זה מובן

כך שאם הכו אותי היה זה מתוך דאגה, שכן מהי אהבה מבלי לב דואב?

היא נמצאה בכל מקום ורק חשקה שיקטפו אותה מן האוויר

חילקה את עצמה בין מיליוני כמהים ועטפה בחיוכים וצחקוקים

הגיחה כרגעי אושר תמימים ונעלמה, אך שבה תמיד גם כשברוני לב צעירים ומתוקים

למדתי להזדקק אליה גם כשכאב, לכלוך וטינופת עמדו בצלה

למדתי שהיא הפתרון להכל

ואם איני מסוגלת להכיל אותה כנראה נמצאתי בתסבוכות וטלטולים

חפצתי בה גם כשהייתה מעוותת

גם כשחפצה היא לרסק אותי עד אין זכר

פחדתי וסלדתי מכל פעם בה גאתה בתוכי

כי כאשר התפוגגה הותירה אותי אילמת למשך זמן ארוך מכדי שאוכל להעריך בדמיוני

זעקתי אליה חבולה

כדי שתגיע לשרוט אותי רק עוד קצת

וכשהיא פתאום הופיעה בדלת

אני עומדת מולה חנוקה