לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דיאטה והחיים מסביב

קוראים לי מעיין ( שם בדוי) בדיאטה תמידית .


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חלומות עצובים


כבר כמה לילות שאני חולמת חלומות עצובים . חלומות של אנשים קרובים שאיבדתי במהלך השנה האחרונה , הכי הרבה אני חולמת על שכנה שלי זכרונה לברכה שנפטרה לפני שלושה חודשים בגלל סרטן בלבלב שבכלל לא עלו עליו .

היום בלילה חלמתי על עצמי . שאני מנסה שוב להתאבד ע״י בליעת כדורים .זה היה בבית ספר ופחדתי שיגלו שלקחתי אז הייתי כמו כולם והתנהגתי רגיל . ניסיתי אפילו להקיא את הכדורים אך לא הצלחתי. בסופו של דבר איבדתי את ההכרה וכל המורים הזמינו לי אמבולנס.

 הלוואי שהייתי יודעת מה פירוש החלום או בכלל כל החלומות שאני חולמת . הייתי רוצה אליהם הסבר קצר . התעוררתי מהחלום בבהלה בחמש וחצי בבוקר . יש לי טראומת אמבולנסים אחרי שלוש פעמים בנסיעה בתוכם טיפול נמרץ ניידת צהובה . את הפעם הראשונה באמבולנס איני זוכרת כלל וגם לא את ההגעה לבית החולים . רק ארבעה ימים לאחר מכן .בפעם השנייה אני זוכרת שאפילו עליתי על האמבולנס בכוחות עצמי ואת השאר גם לא . 

רקאת כל הפרמדיקים שואלים מלא שאלות נוגעים בי ומחברים אלי מכשירים , ומנסים לייצב לי את הדופק שצנח ל-28 . סכנת חיים. 

עכשיו כשאני רואה אמבולנס נוסע במהירות עם הסירנות כולי פניקה ופחד , גם איתי האמבולנסים נסעו ככה .

במקרה הראשון של הניסיון האובדני כל המכרים שלי לקחו את זה קשה , תמיד איימתי בהתאבדות אך אפעם לא היה לי אומץ וכבר אף אחד לא האמין לי .גם אני לא האמנתי על עצמי שאני מסוגלת לעשות צעד קיצוני כזה , לוותר על החיים בשבריר שניה בגלל רגש של רגע . הייתי במצב עדין אשפזו אותי בפסיכיאטריה אחרי חמישה ימים בטיפול נמרץ לב עם מליון מכונות ומחטים שמחוברים עליי, בפסיכיאטריה השתלבתי ממש יפה למרות גילי הצעיר ושכולם היו מבוגרים ממני , אף אחד מהמאושפזים לא הבין למה אני נערה צעירה ויפה ניסתה להתאבד אך זו שאלה שגם לי לא הייתה תשובה אלייה. לא שמו איתי שם דגש על אוכל ושבועות חלפו ולא אכלתי כלום ירדתי במשקל ובכל יום שני הייתי נשקלת בבוקר מתגנבת לחדר אחיות ומעלה חיוך מאוזן לאוזן , הצוות שמו לב שאני שוקלת את עצמי ולא אוכלת וזו הייתה גם אחת הסיבות שהעיפו אותי משםהלוואי שהיו מאפשרים לי שוב להתאשפז שם , אני בטוחה שזה המקום שיצליח לעשות לי את השינוי בהפרעות הרגשיות והנפשיות שלי ( חוץ מהפרעות האכילה)

נכתב על ידי אם אלה החיים נחייה , 14/11/2012 07:15   בקטגוריות אישי, אני, אנורקסיה, בולמיה, בית חולים, הפרעות אכילה, אוכל ומשקל, חלומות, דיאטה, פסיכיאטריה, אמבולנס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי:  אם אלה החיים נחייה

בת: 31




493
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 18 עד 21 , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאם אלה החיים נחייה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אם אלה החיים נחייה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)