ואין שום דבר שיצדיק את זה, לא חום, לא נזלת לא התעטשויות.. פשוט חלשה ומסוחררת. אולי זה פסיכוסומטי ? לא מתאים לי להדחיק פיזית את כל הלחץ שעוטף אותי. ככה זה שסטודנטים+מתנדבים+פעילים חברתית+עובדים משרה מלאה+עובדים משרה חלקית... ומנסים להיות הכי טובים שאפשר בהכל.. אולי הלחץ גובה מחיר ? לפעמים זה בנזלת.
אתמול השותפי השני שלי (או יותר נכון הראשון), זה שאנחנו יחד און אנד אוף בקטע מוזר (בהתחלה היינו זוג ועכשיו.. אין לי מושג), הכין לי סנדוויץ'. כמה פעמים הכנתי לבחורון הזה אוכל לעבודה ואוכל בכללי, כל מה שבקשתי זה לחמניה וחביתה ואיזה ירק בצד. כי הייתי חלשה, חולה ו.. רעבה. כעבור חצי שעה (!) במטבח, הכין החמוד לי סנדוויץ. אז במקום חביתה קיבלתי פירורי ביצה (מקושקשת אולי ? ) בתוך ממרח חמוס (אני אוהבת חומוס, אבל אף פעם לא הבנתי את השילוב עם ביצה) ו... שום זכר לירק כמובן. אבל מה, אכלתי בשקיקה ונהניתי מכל רגע, גם הוסיף לי תה שלא ביקשתי. יצא מותק, יצאתי מרוצה.
שנה שלמה שאני עוזרת לאחד המרצים אצלנו במחקרים ואחרי הרבה עבודה שחורה של שאלונים והזנת נתונים לSPSS, סידור שאלונים, כתיבת שאלות.. סוף סוף קיבלתי ג'וב אמיתי שחשקתי בו. קיבלתי משימה לכתוב הקדמה למאמר שהוא כותב. ווואו. לא דמיינתי אפילו שהרגע הזה יגיע. מרוב התרגשות ושאני רוצה שזה יהיה מושלם (וגם כי אני טובעת בים עבודה.. ) עדיין לא כתבתי את זה. מזל שכבר הגיע סופ"ש בו יש לי 2 וחצי שניות לעשות כמה דברים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
