קרה לכם פעם שנכנסתם למיטה, עצמתם עיניים ואתם אט אט עוברים למצב של בין חלום למציאות - ואז, רגע לפני ששקעתם בשינה, אתם מרגישים כאילו אתם נופלים מגובה רב ומתעוררים בפאניקה, כשאתם מפוחדים ומזיעים?

לא?

לעזאזל. זה קרה לי אתמול בלילה. זה מבאס.

בכל-אופן, רציתי לפרסם היום את אחד מהסיפורים הקצרים שלי, אבל אני אדחה את זה לפעם אחרת. זה עדיין מוקדם מדי ויש לי פרנויה מוזרה לגבי פרסום היצירות שלי והוצאתם מהמגירה. משהו שהוא הפוך מקלפטומניה אני מניחה, אבל של אומנים. קלפארט...ופוביה?? הממ... מעניין.

במקום זה אני רוצה לשתף אתכם במשהו:

מונולוג.

כן, המחלה שלי. אני חולת מונולוגים. בעיית כותבים חמורה שלא עוברת עם הזמן ולא גורמת לתסכול אבל כן מחמירה את סטטוס החנון שלך בכמה נקודות למעלה.

המונולוג לקוח מהסרט "Candy" ("קנדי"), שמבוסס על הרומן של לוק דייויס "Candy: A Novel of Love and Addiction". בסרט משתתפים הית' לדג'ר האגדי ואבבי קורניש המדהימה. שניהם סופר מוכשרים.

הסרט מדבר על זוג שמאוהב אהבה מטורפת. הם חיים חיים מלאי תשוקה כשעם הזמן (זמן שהצופה ו\או הקורא מעביר איתם) הם מתמכרים לסמים (הירואין בעיקר). אני לא אספר יותר מזה כדי להימנע מספויילרים, אבל למי שכן ראה את הסרט (ותכלס גם למי שלא ראה - אבל תראו!) זה מונולוג מהקטע שבו דן (הית' לדג'ר) נכנס לבית ורואה את כל הכתבים שקנדי (אבי קורניש) השאירה על הקירות עם הצבעים שלה. סיפור עצוב וקצת מפחיד שכתבה לאחר ההתקף שלה.

ברקע שומעים את קולה של קנדי, מספרת את ה'סיפור' הכתוב בזמן שדן מביט סביבו בתדהמה. זו אחת מהסצינות החזקות בסרט הזה.

"Once upon a time, there was a Candy and Dan. Things were very hot that year. All the wax was melting on the trees. He would climb balconies, climb everywhere. Do anything for her. Oh Danny boy. Thousands of birds. The tiniest birds adorned her hair. Everything was golden. One night the bed caught fire. He was handsome, and a very good criminal. We lived on sunlight and chocolate bars. It was the afternoon of extravagant delight. Danny, the Daredevil. Candy went missing. The day's last rays of sunshine cruise like sharks.'I wanna try it your way this time!' You came into my life really fast, and I liked it. We squelched in the mud of our joy. I was wet thighed with the surrender. Then there was a gap in things. And the whole earth tilted. This is the business. This is what we're after. With you inside me... Comes the hatch of death..."

אמן לזה.

אני אוהבת מונולוגים!

זו מחלה מטורפת של כותבים (אהה.. רק שלי?)

ושל אנשים.

אני... חושבת.