מדהים. אחד הספרים היותר טובים שהייתי צריכה, לצערי, לסיים. זה מסוג הסיפורים אתה מקווה שלעולם לא ייגמרו.

מסופר על ביוגרפית בשם מרגרט לי שמקבלת ערב אחד מכתב שכתוב בכתב יד, בו מבקשת ממנה הסופרת הבריטית מן הידועים בעולם, וידה ווינטר, החולה במחלה סופנית, לבוא ולכתוב את סיפורה לפני שיהיה עבורה מאוחר מדי.

לילה אחד, נתקלת מרגרט בחנות הספרים של אביה בספר "הסיפור השלושה עשר" מאת וידה ווינטר, היא קראה אותו והוקסמה מכתיבתה של ווינטר, אך הספר כלל רק שנים-עשר סיפורים.

מסוקרנת בנוגע לסיפור השלושה עשר, מסכימה מרגרט לי לפגוש את וידה ווינטר בביתה.

ווינטר מגוללת לאוזנה של מרגרט לי את כל הסודות האפלים של משפחתה שזמן רב היא שמרה עליו בהחבא כפי שהיא זוכרת את ימיה באנג'לפילד, השטח השרוף שפעם היה ילדותה. מרגרט לי מוצאת את עצמה לאט לאט נשאבת לתוך סיפורה של ווינטר.

על שתי הנשים להתמודד מול עברן ומול סודות משפחתן... ומול הרוחות הרודפות אותן.

סיפור בתוך סיפור. סטרפילד כותבת את המעבר בין הסיפור הנוכחי לסיפור של וידה ווינטר כל כך טוב, ואז, כמו קסם, משלבת ומערבבת אותם ביחד בטוב טעם.

והכתיבה עצמה - בתור מישהי שכותבת - אין לי מילים!

איזו כתיבה עשירה, ציורית, חסרת מעצורים. השפה קולחת, התיאורים מפורטים אבל לא יותר מדי, הקצב הוא טוב, הולך לצד הקורא, לא רץ לפניו ולא מזדחל מאחוריו.

האווירה הגותית של הסיפור ממכרת בצורה דרסטית. אני לא אשקר לכם, מי שמרים את הספר הזה שידע, זה ספר שנותן תחושת יגון, מועקה עמוקה, אבל מועקה נעימה כזאת. בכל פעם שפתחתי את הספר הרגשתי שמציפה אותי מלנכוליה נעימה.

אהבתי את מרגרט לי. למרות שהעלילה המרכזית לא מתרכזת בה, אלא על וידה ווינטר, היא מאוד אקטיבית ומשפיעה על התקדמות העלילה בצורה משמעותית, נותנת לסיפור משיכות קדימה, למרות אופיה המסוגר (מה שגם ממש מתאים לאווירה של הסיפור). נראה לי שבלתי אפשרי שלא לחבב אותה.

הדמויות כולן בנויות נהדר, הסיפור מתפתח בקצב מושלם. כל רגע ישנה הפתעה חדשה שמציצה בין הדפים ומרטיטה אותך.

אני בהחלט עומדת לקרוא עוד עבודות של סטרפילד - כשיצאו. לא להאמין שזה הרומן הראשון שלה!