אני שמחה שהנושא החם הוא חתולים וכלבים דווקא עכשיו, זה בא די בזמן האמת. תסלחו לי, אוהבי כלבים, אבל סיפור חתולים בשקי ואני מתכוונת לשלוף אותו.

באחד מטיוליי ביערות ירושלים, טיילתי להנאתי עד שמצאתי את עצמי על שול הכביש, כשאז הבחנתי בחתולה קטנה ושחורה בצד הכביש, פצועה.

אף נהג לא התייחס אליה - אני מתכוונת: אף נהג. זה לא היה בכביש המהיר או משהו, זה היה באזור די שכוח אל בירושלים, אבל היו, אני חותמת לכם, כמה עשרות נהגים שחלפו דרכה בדרך הזו והיה מקום בשפע לעצור בצד. אבל נו, כמובן, למה שהנהגים ילחצו על הברקס בשביל חתול פצוע? הם יותר מדי עסוקים בשביל סבל של אחרים.

לקחתי אותה לוטרינר, היא טופלה וחיפשתי לה מאמץ.

הייתי לוקחת אותה איתי, הייתי שמחה - אבל אני בין דירות, ובתקופה הזאת הייתי הרבה בדרכים. לא רציתי לחרפן את החתלתולה המסכנה.

בסוף נתתי אותה לס' ומ', החברים הכי טובים שלי, שגידלו אותה בהרבה אהבה, וגם ישנתי אצלם כמה ימים אז זכיתי לעוד ימים איתה.

היא שובבה ומתוקה, ואוהבת כפתורים (אין על כפתורים) ואוהבת רוק קלאסי (אין על רוק קלאסי) ואוהבת ספרים (אין על ספרים!). היא נרדמה עליי כשקראתי ספר, ומדי פעם כשהיא התעוררה היא עשתה תנועה בדיוק כמו שמעבירים דף. זה היה מתוק. כאילו היא במתח ורוצה שאני אעביר הלאה.

חחח התאהבתי בה והיה לי עצוב להיפרד. אבל היא בידיים טובות ואני מבקרת אותה הרבה.

חתולייי

אהה אגב, אני אוכלת עכשיו במבה... נכון שזאת נוסטלגיה, או שרק אני לא אכלתי את זה שנים?