קראתי את זה מזמן, אבל זה היה כל כך טוב שמדי פעם אני מוצאת את עצמי מעיינת בו שוב בספרייה... (חנונים לשלטון!)

זו אוטוביוגרפיה (אני אוהבת אוטוביוגרפיות!!) של הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן. הספר זורם בכמה כיוונים ומדבר על נושאים מגוונים ומטורפים, כמו חייו של פיינמן גדושי ההרפתקאות. הוא עבר הרבה, גם בחייו באוניברסיטה וגם בעולם שבחוץ. המספר הוא חברו הטוב של פיינמן שהיה שותפו לתיפוף. הוא היה מקליט את פיינמן כשהיו משוחחים או כשפיינמן התחיל לספר סיפורים ואחרי מותו של פיינמן, העלה אותם על הכתב.

הוא מספר לנו, בדרך משעשעת ביותר, על הניסיון שלו בפריצת כספות, על כך שצייר אישה עירומה ע"י דוגמנית, המסעות שלו בחיפוש אחר הרפתקאות במועדונים של ווגאס וכל מני דברים מצחיקים וכיפים, כמו שרק שנות ה-70 יכולות להיות (למה לא נולדתי אז?!?!) עד שאפילו מי ששונא פיזיקה יכול להינות ממנו ולחשוב שפיזיקה כנראה לא משעממת כמו שהיא נראית.

חייו של פיינמן מלאים באינטליגציה, אומץ, תעוזה, תשוקה לחיים, וכל זה בעיקר בזכות הסקרנות האינסופית שלו. האיש הזה זכה לראות את העולם במלוא זוהרו ופלאו ויופיו במקרים יוצאי דופן.

הספר הזה נשאר איתי ויישאר לי בראש כל הזמן. זה מסוג הספרים שעוקבים אחריך גם בעתיד, כמו מן ספר חור-תולעתי תודעתי כזה. נשמע קסום או פיזיקלי? אל תענו על זה.

אני בהחלט מתכננת לקרוא אותו שוב באחד הימים. הוא כבר לא טרי לי בראש :(