אני מתה על הספר הזה! העלילה מתקדמת נהדר, הפרוטגוניסט והאנטגוניסט מורכבים אחד יותר מהשני. אהבתי את העובדה שקינג מתעלל בבן מינו - סופר, שנקלע בסופת שלגים עם הרכב שלו ונפצע ברגליו, ניצל על ידי אחות לשעבר שבמקרה מתגלה גם כמעריצה שרופה שלו. זה יכול היה להיות נחמד שמעריצה תטפל בך - אבל לא היא... לא אנני וילקס.

קראתי את הספר הזה כשהייתי בת 13 וסיימתי אותו בערך ביומיים. זה היה סוחף ולא הצלחתי לעצור. אני זוכרת שהייתי יושבת איתו בשולחן האוכל ואמא שלי היתה אומרת, "אולי תוציאי את האף מהספר? השיער שלך נכנס לרוטב."

היו קטעים קצת קשים לקריאה ברגעים מסויימים - אבל זה לא מנע ממני להמשיך לקרוא. ישנם קטעי אלימות והכתיבה של קינג, כמו תמיד, מאוד ציורית, אז אל תרדו לבור הזה אם לא תוכלו לצאת - ראו הוזהרתם.

זה יישמע מוזר, אבל הרגשתי מאוד חצויה במשך הקריאה - רציתי ללכת לשם, לירות באחות המשוגעת ופשוט להוציא משם את הבחור המסכן; אבל מצד שני, ידעתי שגם אילו יכולתי והייתי עושה את זה, הסיפור היה מסתיים - והרי לא רציתי שזה יקרה P: