זהו סיפורו של נער אירי, משנותיו המוקדמות ועד שגילה את ייעודו כאמן. הגילוי הזה נותן לו את האומץ לסובב את גבו אל הדת ומוסדותיה ולהקדיש את חייו לאמנות טהורה.

אם אתה קורא עקשן או חרוץ או אפילו נלהב, אתה חייב לקרוא את 'דיוקן האמן כאיש צעיר' ביתר תשומת לב וריכוז; הספר הזה בנוי בקפדנות ומקוריות ובאופן שונה, לכן גם צריך לקרוא אותו בצורה אחרת. למשל, לא הייתי ממליצה לשלוף את הספר הזה בתחנת רכבת או בתור לבנק.

כל משפט קצר או ארוך, ניצל את היכולת המירבית שלי לתשומת לב - ולמרות שהיכולת הזו די פגומה אצלי, הצלחתי להתמיד בזה וליהנות מהמילים.

אמנם לא הצלחתי לעבור את כל הפסקאות בהצלחה, היו פעמים רבות (מאוד) שהייתי צריכה לחזור ולקרוא את אותה הפסקה פעמיים, שלוש וגם ארבע. התענוג האסתטי שאפשר לקבל ממילותיו של ג'ויס הוא גדול יחסית, אבל היא מחייבת התייחסות והשתתפות חכמה מהצד השני - הקורא. 

התחנה הבאה: יוליסס.