אז עברתי דירה.

הדירה החדשה שלי כל כך קטנה שאין לי מקום לכל הספרים שלי. זה לא מפתיע, אף פעם לא היה מקום לכל הספרים שלי... אולי כי בכל הדירות השכורות שאי פעם גרתי בהן אף פעם לא הייתה ספרייה בגודל מספק... אבל אני לא הטיפוס שישפוט בדברים האלה. יש לי יותר ארגזי ספרים משיש לצומת ספרים בתחילת שבוע הספר :/

אז החלטתי לקנות ספרייה ולקוות שהיא תידחס איכשהו בתוך הדירה. דירה עם ספרייה זו דירה עם נשמה. (אני פואטית או מה?)

אז המעבר היה מהיר, אבל בגלל טיול הדרכים האחרון שלי (ראה פוסטים קודמים) הדברים לי היו ארוזים למשך די הרבה זמן ועכשיו כשהם יצאו לאוויר העולם ונשמו את אוויר החורף הקר, הם מאושרים כל כך וכך גם אני. נמאס לי לחיות מארגזים...

אל תבינו לא נכון, זה לא שאני מתלוננת, כץ וגרג'ובה, אם הייתי הומלסית (ואני מדברת מניסיון) הייתי מאושרת במה שיש לי... שזה די והותר. אבל אני זקוקה לפינה שקטה מידי פעם. אחרי הכל, אני כותבת, ובלי ארבע קירות הרעיונות והמוזה בורחים לי לצדדים.

אז החורף בשיאו (או לפחות אמור להיות) ומסתבר שבגלל שהחורף קר, הרבה אנשים אוהבים לעשות סקס בחורף. זה נהדר, אני האחרונה שתהיה נגד זה, אנשים צריכים להתחמם... אבל בגלל שכולם עושים סקס בחורף, יוצא שחצי עולם נכנס להריון בחורף, מה שקורה זה שבסוף כל הילדים נולדים באותו חודש. החודש הקודם למשל היה חודש של מכת ימי הולדת מטורפת. התרוששתי עד העצם מקניית מתנות. אבל אני לא יכולה להגיד כלום בנושא כי גם לי הייתה יומולדת וגם אני קיבלתי מתנות :)

קיבלתי ארבע ספרים, חולצה של AC/DC, פוסטר גדול מבד, מראה לכל הגוף, שלט של Welcome לכניסה לבית, סט עגילים וטבעת (שבשבילם הייתי צריכה לחדש את החורים באוזניים), עגיל חדש לגבה, שטר של מאתיים מסבא וסבתא שמאושרים כשאני באה לבקר ותמונה ארוכה לקיר.

אז חוץ מימי הולדת, החורף מביא לנו גם עצלנות. אני לא מהטיפוסים של ה"דיכאון חורף", זה פשוט לא מה שעושה לי דיכאון. החורף נותן לי מלנכוליה נעימה כזאת, הגשם והרוחות נותנים לי חשק לקרוא איזה ספר גותי מתחת לשמיכה עם ספל קפה ביד. אבל דיכאון יכול לקפוץ עלי בכל יום בשנה ולא דווקא בחורף. מה שכן, החורף עושה לי עצלנות. אני מוצאת את עצמי מתעצלת לקום מהמיטה כדי להשתין, כי כבר התחממתי. או לצאת לשפוך את הזבל כי עכשיו התקלחתי. או לקנות עוד בירה כי נגמר לי... סתם, בואו לא ניסחף!

מה שכיף זה שאצלי בדירה שומעים את הגשם ממש חזק, כאילו הוא יורד בתוך הבית. זה נחמד אבל גם קצת מפחיד. כשיש רוח אני שומעת אותה כאילו שהיה עכשיו רעם. וכשיש ברק אני רואה אותו לא רק דרך החלון, אלא דרך כל הקירות בבית. בסופה האחרונה אכלתי סרטים שמכת ברק עומדת לשפד לי את הבית כשאני בתוכו.

זה כן עושה אווירה טובה כשרואים סרט, זה בטוח...

הנה בדיוק עכשיו כשאני כותבת התחיל גשם די חזק :)

כדאי שאני אלך להצטרף אל המוזה שלי שיושבת בצד השני של החדר עם פרצוף תשעה באב. ביי חבר'ה.

Addio