אני שונאת את החגים שלנו. למה יש לנו רק חגים דפוקים?

יש לי ידע לא יותר מבסיסי בחגים (למרות שגדלתי במשפחה מסורתית שהיום התחזקה והיא כמעט חרדית), וגידלו אותי לפחות עד גיל 15 כנערה מסורתית שמקיימת את כל החגים. אבל אז התחלתי לעשות משהו שהוא האויב הגדול ביותר של ההורה הדתי: התחלתי לשאול שאלות. וכשהתשובות לא סיפקו אותי, הפסקתי לקיים את כל החגים. כי הם בולשיט. כל אחד ואחד מהם. חייבים להתחיל להמציא חגים חדשים ביהדות, כי אנחנו פשוט זוועתיים בהמצאת חגים.

וזה למה:

ראש השנה:

הנשנוש הכי טוב הוא תפוח וכדי להפוך את זה למעניין טובלים אותו בדבש. למה? כדי שתהיה לנו שנה מתוקה. אז למה לא לטבול ליקריץ בסירופ מייפל? למה לא לטבול מאפינס באבקת סוכר? לכו על זה עד הסוף - למה לא לטבול את הפרצוף כולו בשוקולד? שנה מתוקה זו בקשה גדולה. אני לא דורשת זיקוקים או נשיקת חצות, אבל בחיאת, תפוח... ודבש?

רימון. כי יש להם את מספר הגרגרים כמספר המצוות בתורה. - אז...? בגלל צירוף המקרים הזה אני צריכה לאכול רימון? לא השתכנעתי. פאק יו.

ראש של דג, כדי שנהיה לראש ולא לזנב. אני לא מבינה מה רע בזנב ולמה אני צריכה לקוות להיות ראש. ואם כולם יהיו ראש ולא יהיו זנבות... רק כי כולם אכלו ראש של דג... אז לא אפשרי שיהיו גם ראשים כי בלי זנבות אין ראש... זה מן פרדוקס כזה... מבינים?

ריאה, כדי שהשנה תהיה קלה כריאה. מזל שלא ביקשו ממנו לאכול נוצות ולהקיא כריות כדי שתהיה לנו שנה נוחה. או לאכול סבון ולהפליץ בועות בשביל שתהיה לנו שנה נקייה. עוד בולשיט.

גזר - כדי שיהיו לנו גזירות טובות. תמר - שיתמו אויבנו. שומשום - שנפרה ונרבה. מצטערת, אבל אלה סתם משחקי מילים. הן יכולות להיות גם גזירות רעות. ומי שיתם יכול להיות אנחנו. ושומשום? זה יכול גם לייצג את גודל החצ'קונים שיצמחו לנו השנה על הפרצוף. למה זה מסמל לי משהו?? מה זה הגועל הזה? בואו נאכל שלבה כדי שתהיה לנו שנה של שלווה, ונשתה מיץ קרנברי כדי שיהיה לנו כסף לג'ימבורי ונמרח על הלחם ריבה כדי שג'אם תכתוב פוסטים חדשים בבלוג שלה. טוב, זה כבר נשמע לי יותר הגיוני.

סוכות:

בואו נבנה בית ארעי וקטן ממש בחצר של הבית האמיתי שלנו רק כדי להיזכר בימים שבכלל לא היינו קיימים, כשבני ישראל בנו סוכות במדבר כי לא היה להם איפה לגור במשך 40 שנה. ואז גם נכריח את עצמנו לישון בה ולאכול בה למרות שמטר ממנה יש לנו בית קבוע. אה, ולא לשכוח לקשט אותה, כי גם בני ישראל קנו קישוטים לסוכה במדרחוב שבעיר וקישטו אותה והכינו גג מסכך נצח שהם קנו ישר מהמפעל. עוד בולשיט.

ארבעת המינים - לולב, אתרוג, הדס וערבה. ארבעה צמחים, פירות, לא יודעת מה... שבחיים לא שמענו עליהם, מקובצים ביחד ועליהם אנחנו צריכים לעמוד ולברך. חשוב מאוד כמובן שהם יהיו שלמים וטובים ושלאתרוג יהיה פיטם, כי בלי כל אלה הברכה לא נחשבת. אלוהים מאוד קפדן על הקטנות שלו. תודה לאל שלא צריך גם להכין לו סלט.

ובואו לא נשכח את האושפיזין, שבלי אורח ליום אחד אנחנו לא יכולים. כי גם לבני ישראל במדבר היו אורחים כל הזמן אז בואו נדמיין שיש גם לנו אורחים, שבעה, אותם אורחים לכל הסוכות בארץ דרך אגב, וכל אחד בא ביום שלו, לפי מערכת שקבענו מראש, כדי שחלילה לא ישעמם. עוד בולשיט.

חנוכה:

דווקא החג שאני הכי פחות סולדת ממנו. קודם כל, הסיפור שמאחורי החג הוא די מגניב. השירים שלו הכי כיפיים (למרות שכולם נכתבו על סולם מינורי, שזה בדר"כ סולם של שירים שקטים - סתם לידע כללי.) וחוץ מזה, זה לפחות חג משפחתי שיש בו איזה סוג של כיף. להדליק נרות ולשיר, לאכול סופגניות ולביבות ואוכל לא בריא כזה או אחר, לשחק... אמנם סביבון זה משחק ישן אבל עובדה שילדים עדיין נהנים ממנו.

אבל גם בחנוכה יש דברים דפוקים.

למשל כל ההשוואה הזאת בין הסיפור למה שעושים במציאות. יש את זה הרבה יותר מדי בחגים שלנו. אנחנו לועסים את הסיפורים שלנו יותר מדי עד שהם כבר דוחים אותנו.

הילדים שרצו ללמוד תורה הסתירו סביבונים בכיס כדי שאם יתפסו אותם הם יסתירו את ספרי התורה ויעמידו פנים שהם שיחקו בסביבון - זה נשמע לי כמו בולשיט. ילד זה ילד. סביבון זה משחק יהודי. אם הוא שלף סביבון וסובב אותו סביר להניח שהוא גם המשיך לשחק איתו. אין ילד שמעדיף ללמוד על פני משחק וגם אם יש הם נדירים. זה שזה סיפור והוא מתקופה אחרת לא אומר שאפשר לעבוד עלינו ולסלף עובדות. הילדים שיחקו בסביבונים ברחוב. נקודה.

נס פח השמן - הפח הספיק ל-8 ימים למרות שהיה קטן כזה.

מה נס בזה? בטח הכהן התקמצן עליו. חוץ מזה, מה כל כך דרסטי בלהדליק את הנרות האלה? אלוהים מצווה עלינו להדליק נרות ואז שולח רומאים שישמידו לנו את המקדש וינפצו את כל כדי השמן (בהנחה וזה באמת מה שכל כך חשוב להם להשמיד במקדש עשוי הזהב שלנו). זה כמו שאבא מכריח את הבן שלו לשבת ולקרוא ספר ואז לוקח לו את כל הספרים וסוגר לו את המנוי לספריה. תודה אבא.

דמי חנוכה. זה בכלל אמור להיות שוקולדים עטופים בנייר כסף בצורת מטבעות, אבל הפכנו את זה לכסף אמיתי. אני אישית לא מתנגדת לקבל כסף בכל מקרה שלא יבוא, אבל רק שתדעו שחנוכה זה לא באמת סיבה לתת לילדים כסף, אלא סיבה להגיד להם במשך השנה "תקבל בחנוכה" כשהילדים מבקשים כסף. עוד בולשיט.

פורים:

חג שמח בתחת שלי. מה שמח בחבורות על גבי חבורות של בני נוער ערומים שהולכים ברחובות וצועקים, עולים על אוטובוסים, תופסים טרמפים, חוגגים בפאבים ש-ל-נ-ו. עוד חתולה סקסית, ועוד בטמן, ועוד אחות סקסית, ועוד צב נינג'ה, ועוד אשת חתול סקסית, ועוד זורו, ועוד ערפדית סקסית - איזה קקה! אני לא יכולה לסבול את זה!!! פעם זה היה באמת כיף. אנשים התחפשו לדמויות מעניינות, למה שהם היו רוצים להיות יום אחד ולא למה שהזין של הגברים שלהן רוצים או שההורמונים של הבחורות שלהם רוצים. מה זה החרא הזה?

חוץ מזה, השירים של החג הזה דפוקים, סיפור המגילה נחמד אבל למה לעזאזל אנשים קוראים אותו פעמיים בחג? הבנו, יש עוד הרבה סיפורים לקרוא, למה להיתקע על זה?? ולמה, למען השם, למה מביאים משלוחי מנות?

היום אתה מקבל משלוח מנות, אומר תודה וכמו שהוא, בלי להציץ פנימה, מוסר אותו לשכן שלך ומאחל לו חג שמח. השכן שלך אומר תודה ובלי להציץ פנימה שולח אותו לחבר שלו בקצה השני של העיר עם איחולי חג שמח לבביים. במוקדם או במאוחר אתה תקבל שוב את אותו המשלוח ולא תבין איך יכול להיות שהמשלוח הזה כל כך פופולרי וכולם קונים אותו באותה החנות. מה הרעיון?? זה לא מצוות משלוח מנות, זו מצוות חבילה עוברת!

מתנות לאביונים ברור לי. לא יוצא לך לתת הרבה צדקה במשך השנה אז אתה אומר בפורים, יאללה, הזדמנות... וכל העניים והקבצנים חוגגים על ההזדמנות. פורים. כולם נותנים לנו. הסתערו, חברים. אבל משלוח מנות, עם כל הכבוד והוא ממש רעוע - זה מטומטם. זה מיותר. זה בזבוז של כסף ואוכל ושוב - יש אנשים רעבים בעולם אז די עם הבולשיט.

הצום - אם לא ידעתם, אז כן, יש צום בפורים. תענית אסתר. כי אסתר התאבלה ולא אכלה כדי לשכנע את אחוורוש לשנות את רוע הגזירה. אוה אסתר האומללה! החליטה לא לאכול למרות שהיא חיה בארמון עם 15 מלבישות ועשרים סוסי פוני! רגע אחד.. אז למה אנחנו גם כן צמים?? די! הגזירה התבטלה! צאו מזה ולכו לחגוג! תודה אסתר, באמת תודה, אבל זה מיותר לצום עכשיו. שנים רבות אחר כך. זה נראה לי כמו דיליי. עוד בולשיט.

פורים קטן, פורים שני, פורים משולש, פורים מרובע, פורים מחומש, פורים טרפז... אין לי מושג מה כל אלה אומרים אז אני לא אומר דבר, חוץ מזה שממש נשמע לי מיותר כל הפורים האלה.

פסח:

איכס איכס איכס איכס איכס. החג השנוא עליי. אין חג יותר מגעיל. פשוט חג דוחה שאין בו אוכל, אין בו סיבה למסיבה, אין בו איזה משהו שגורם לך לחכות לו. אין בו כלום. יש בו באסה, כאב ראש, הרבה כאב ראש, וגם קצת כאב ראש שעושה באסה.

אני בחורה טובה. באמת, אני בחורה על הכיפאק ואני משתדלת להיות הכי משפחתית שאני יכולה למרות שאני שונאת מפגשים משפחתיים מכל סוג ומין שהוא. אבל פסח אני יודעת שזה חשוב להורים המוזרים שלי אז אני משתדלת לבוא. לפעמים. שנה כן שנה לא. בכל מקרה, אני שונאת את ליל הסדר (מי לא?) אני שונאת אוכל כשר (מי לא?) ואני שונאת כשנקי. טוב, אני לא שונאת כשנקי, אבל אני שונאת כשנקי פסח. לא נקי רגיל - נקי פסח. שונאת. בחיים לא מנקה לפסח. רק בשביל הפרנציפ - מלכלכת לפסח.

כל כך הרבה שעות אתה יושב בשולחן ואוכל דברים מוזרים שהורסים לך את התיאבון ואז פתאום מגיע זמן האוכל. אחרי שאתה מסיים לאכול ואתה רוצה לישון פתאום יש לך עוד חצי הגדה לקרוא. אמיתי??

ולפחות אתם בטח אומרים לעצמכם, יש לך את היין שינחם אותך. לא ולא. אולי לכם, אבל המשפחה שלי בדר"כ תוקעת איזה כמה בקבוקי תירוש מגעילים ועוד מעבירים צחוקים לא צחוקים של "השתכרתי, אני רואה פעמיים!" מה כבר עלה לך לראש, גאון?? הענבים או העצם של העוף שנקעה לך בגרון??

ושאני לא אתחיל בכלל לדבר על המצות... חרא של תחליף ללחם. יופי שבני ישראל הכינו את זה כשהם יצאו ממצרים. להם לא הייתה ברירה, המצרים בעטו בהם החוצה ומסיבה טובה, עשינו להם את המוות, תרתרי משמע, אבל מה זה קשור אליי עכשיו?? לי יש לחם. לי אין מצרים על הראש ואם היו יש לי צה"ל שירסק אותם. מה אני צריכה ללעוס מצה יבשה בתוספת של איזה עלה חסה בגלל משהו שקרה לפני אלפיים שנה? אני לא רואה אנשים מפוצצים את עצמם ועפים באוויר לזכר החיילים שמתו במלחמת לבנון. אני לא רואה אנשים מטיסים מטוס לתוך בניין לזכר ה-11 בספטמבר. אני לא רואה חבורות של יהודים נכנסים לתאי גזים לזכר השואה... למה לעשות את זה?! אז אנחנו אוכלים לחם בגלל איזו תקרית מצערת של אפייה לקויה לפני אלפיים שנה?! תביאו לי לחמניה עם המבורגר י'קאקות!

בדיקת חמץ. ביטול חמץ. שריפת חמץ. נותנים לחמץ כל כך הרבה יחס שיש לי תחושה שהוא מה שעיקרי בחג הזה ולא המצות או הפאקינג מה שזה לא יהיה שחשוב בחג הזה. סיפור יציאת מצרים בתחת שלי.

לעשות פסח עם המשפחה שלי נשמע בדיוק ככה: "יש בזה קיטניות?" "זה כשר?" "כתוב על זה כשר לפסח?" "אתם לפי אשכנזים?" "צריך משכת שיניים כשרה?" "צריך ליפסטיק כשר?" "צריך לחרבן חרא כשר?" טוב, האחרון היה המצאה שלי כתוצאה מתסכול, אבל בחיי שככה זה נשמע!!

מי רוצה לשמוע את זה יומיים שלמים?! עוד בולשיט.

תענית בכורות - אנחנו יהודים, אנחנו חייבים להוסיף תענית לכל דבר, אז כמובן שכל הבכורות צמים כי הם ניצלו ממכת בכורות, למרות שהם בכלל יהודים ולא היו אמורים מראש למות במכת בכורות. כי אלוהים לא מטומטם ממה ששמעתי ויודע מי יהודי ומי לא. גם בלי דם על המשקוף.

בחול המועד אתה לא אוכל כלום אבל מה שאתה אוכל משמין פי שמונה ואז כל הבחורות מתחילות להתלונן: "לא אכלתי כלום והשמנתי חמש מאות קילו!!!" - את לא רוצה להשמין? אל תאכלי מצה!!! תמחקי את החג הזה מלוח השנה שלך ותעמידי פנים שהוא לא קיים!! זה מה שאני עושה! ואני אפילו לא בדיאטה!

ל"ג בעומר:

זה יהיה קצר. ל"ג בעומר זה לא חג, זה ערב מיותר ששייך לבני נוער מעצבנים גוררי מקלות למיניהם.

הם גונבים קרשים מחצרות של אנשים, גונבים עגלות מסופרמרקטים, גונבים אוכל מהמדורה השכנה, ואת כל זה הם מתכננים חודשיים לפני ל"ג. כאילו שלתכנן קומזיץ לוקח להם את אותו הזמן. מה ההתלהבות? מה כל כך קשה לארגן מדורה מסכנה? ומה כל כך קשה לשמור על השקט ולכבות אותה עד הסוף כשמחר אני, מישהי שמדליקה מדורה כשבא לה ולא בל"ג בעומר, צריכה לקום לעבודה בחמש בבוקר ולא רוצה לדלג מעל פחם בוער!! זה קשה?! יופי שאתם בני נוער, אני אוהבת את דפיקת הזין שלכם על העולם, באמת, אבל חוצמיזה, אתם פשוט חסרי תועלת בכל דבר אחר.

עוד בולשיט.

חוץ מזה, לא צריך כל כך הרבה חגים. יספיקו לנו איזה שניים ממש טובים או שלושה גג. ולא צריך כל כך הרבה חוקים בכל חג. זה אמור להיות כיף - חג זה דבר שמח. לא מלחיץ ומעצבן ויושב על הוריד ועושה קמטים.

אז די עם השטויות. רוצים להינות? למה לחכות לעוד בולשיט של חג? צאו לאיזו מסיבה טובה.