האימפריה האחרונה:
אחד מספרי הפנטזיה הטובים ביותר שקראתי. עבר זמן רב מאז שקראתי פנטזיה גבוהה והספר הזה היה דרך מעולה לחזור לז'אנר.
הדמויות בנויות באופן משכנע, הכתיבה זורמת בקלילות ומערכת הקסם היא פשוט מבריקה. יש לה חוקים ברורים ויש גם הרבה ריכוז בפרטים הקטנים, מה שהופך אותה לאמינה ומרתקת יותר.
לעולם עצמו יש אווירה כל כך קסומה ומרתקת ועם זאת מלנכולית. יכולתי ממש לראות את העולם בראש שלי ולחיות בו.
סנדרסון הוא ההתמכרות החדשה שלי D:
באר האלוהות:
ספר המשך מדהים לאימפריה האחרונה. שנה לאחר מכן.
הפעם יש בעיות קצת שונות, הדמויות התעגלו בצורה טובה והקצב אמנם האט קצת, אבל לא באופן דרסטי. זה לא הפריע לי כי בטרילוגיות, הספר השני הוא תמיד האיטי יותר.
סנדרסון מפתיע ומראה שאם חשבנו שעד עכשיו המצב היה רע, באימפריה האחרונה הוא תמיד יכול להיות רע יותר.
הסיום היה מאוד אינטנסיבי והותיר אותי דומעת ולחוצה. אבל אני בוכה בקלות מספרים.
גיבור העידנים:
בשם כל הזיונים הקדושים, אני עדיין בוכה. בדיוק סיימתי את זה אז אני בטח עדיין בבוק-הנגאובר שלי ולא חושבת צלול, אבל אעשה מאמץ.
הספר הכי מהיר בטרילוגיית הערפילאים.
הסיום היה, פשוטו כמשמעו, גאונות בדיונית. עוצמתי וחזק והרבה לספוג. הייתי מופעת מאיזה מיליון גילויים חדשים בחצי השני של הספר.
האפילוג סחט את הדמעות האחרונות שלי. באיזשהו שלב, אפילו לא ידעתי על מה אני בוכה - זה היה סיום מבריק ויפיפה! האיש הוא גאון אמיתי ואני מורידה את הכובע בפני הכישרון המטורף שלו.
ממליצה בחום על הטרילוגיה לכל אוהבי הז'אנר! D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jemaya