קודם כל חשוב לי לציין שיש לי בעיות קשב וריכוז ואני מצהירה את זה למרות שמעולם לא עשיתי איבחון. גם אם פסיכולוג יבדוק אותי וגם אם לא, זו עובדה. יש לי את כל הסימפטומים ועם כמה שהחרא הזה לא נעים, צריך להשלים עם האמת.

דבר שני, לכל האנשים שגם הם סובלים מהפאק הזה, רציתי לכתוב את הפוסט הזה למענכם. כי למי מאיתנו לא נמאס לשמוע אנשים אחרים אומרים, "נראה לי שיש לי בעיות קשב וריכוז, כי קשה לי להכין שיעורי בית וכאלה..." - בו הו! לכולם קשה להכין שיעורים, לקרוא מאמר, ללמוד. אתם לא מתרכזים כי אתם בגיל ההבגרות ואתם חרמנים, ברור? די לתירוצים. חסל סדר המצאת תסמינים לאנשים רגילים.

באתי לעשות סדר בבלגן!!! (אני יכולה לכתוב סרט דרמה, אני ממש בזבוז.)

אז ככה. אני עומדת לכתוב כאן כמה דברים שאנשים שבאמת יש להם בעיות קשב וריכוז, יבינו לגמרי. אם אין לכם את התסמינים האלו או רק אחד או שניים מהם - אתם בסדר גמור!

ואחרי שזה נאמר, אפשר להתחיל.

אם יש לך בעיות קשב וריכוז, אתה:

# נכנס לחדר מסויים בבית בהליכה החלטית, צועד פנימה ופתאום נעצר... "מה רציתי לעשות...?" - יוצא.

על אותו עיקרון - אתה קורא למישהו וכשהוא שואל מה רצית, שכחת מה רצית להגיד.

# מתחיל פרוייקט אימפולסיבי ומורכב בהתלהבות, ולעולם לא מסיים אותו.

לדוגמא, "אחי, אני הולך לבנות נורה שתידלק בעזרת כוח הכבידה. כשמישהו נכנס לחדר, האור יידלק. אני הולך להשתמש בכל ספרי המדע מהאוניבריסטה ולשדרג את כל הנורות בבית שלי. זה יהיה סטרטאפ מטורף."

 # תמיד מאבד דברים. אתה יכול לעמוד איתם לרגע, להניח אותם איפשהו בלי לשים לב וללכת. איפה שזה לא יהיה.

"ראיתם את המפתחות שלי?" "שיט, איפה הטלפון שלי?" "הממ... מה עשיתי עם הארנק שלי...?"

והאפשרויות של מקומות למצוא אותם... הן אינסופיות.

"זה בסדר, הוא היה במקרר." "מצאתי, הוא היה על הניאגרה בשירותים." "ראיתם את ה...? אהה לא משנה, הוא על החתול." ותמיד תמיד תמיד, אתה בספק... "לקחתי את האשראי מהמוכר בסוף?" "קניתי בסוף סיגריות או לא...? אהה, כן, הנה הן." "יש לי הרגשה ששכחתי משהו." "נעלתי את הבית?" "יש לי הרגשה שלא נעלתי את הבית..." "אני אלך לבדוק שוב אם נעלתי את הבית."

# עפיפון, אבל לא עפיפון רגיל כזה שמתפלסף עם עצמו על החיים, אלא אחד כבד. זה כמו ההבדל בין אחד שנהנה לעשן פה ושם לבין נרקומן. לדוגמא, אתה יושב עם ספרי הלימוד שלך ופתאום אתה רעב. אתה אוכל משהו, ואז מתיישב שוב, מחליט שאתה לומד, ופתאום נזכר שלא זרקת את הזבל. אתה הולך, משתין, מתעסק בעוד כמה דברים ועד שאתה סוף-סוף יושב לעבוד, אתה מוצא את עצמך חולם בהקיץ. או לדוגמא, אתה יושב עם המחשב בפארק אבל לא מתעסק איתו בכלל, אלא עסוק בלהסתכל מסביב. או למשל, כאשר אתה קורא ספר, מספיק שזבוב אחד יתעופף לידך כדי שתאבד לגמרי את עצמך.

# תמיד שוכח תכניות או פגישות או שעות עבודה. בודק בערך כל יום מתי אתה עובד ביום חמישי, כי שכחת. נזכר שתכננת להיפגש עם חבר בערך חצי שעה לפני, משקר ואומר שאתה בדרך ורץ לאוטו.

גרוע מזה - אתה מבטיח שתלך לאיזו מסיבה, ואז אתה מבטיח לבוא לאסוף מישהו משדה התעופה בדיוק באותה שעה. אתה לא זוכר את שניהם עד הרגע האחרון והדילמה חוגגת.

# לא מסוגל לצפות בסרט/סדרה/סרטון שלא מספיק מעניין אותך לפחות חצי דקה אחרי שהוא התחיל.

גרוע מזה - אתה מבקש ממישהו עזרה במשהו, ובזמן שהוא מסביר לך, אתה כבר שכחת מה שאלת ושכחת להקשיב.

# מעביר נושאי שיחה בקצב מטורף עד שאנשים לגמרי מאבדים אותך. (או נושאי כתיבה עד שהקוראים מאבדים אותך... ג'אם...)

אני חושבת שכיסיתי הכל. טוב, סביר להניח שלא הכל, אבל אני מתחילה באמת לאבד את הריכוז בעצמי... אני ה-דוגמא בשביל להמחיש את הפוסט הזה. אני צריכה להיות גאה בעצמי.

הממ... על מי אני עובדת...

שיהיה לכם סופ"ש מדהים ותנסו להתרכז רק בדבר הכי חשוב שיש: לעשות חיים.