לפני כמה שנים התחלתי לקנות רק מוצרי קוסמטיקה עם ארנב. לא תמיד היתה לי מודעות לנושא, אבל כשהתחלתי לחשוב על זה ולברר,
זה צרם לי ולא יכולתי יותר ללבוש מסכת פנים או מייק-אפ בלי לחשוב איזו חיה אומללה סבלה בשביל שלא יראו לי את הנקבוביות. אז התחלתי לקנות רק מוצרים עם ארנב, ואם אין ארנב, הייתי אומרת לדיילת הרוסיה ששאלה אותי, "למה גברת לא לוקחת סבון פנים?" ש"אני לא קונה מוצרים בלי ארנב." ותמיד התגובה היתה פעירת עיניים ופליטת "טווווב."
וטוווווב לי עם זה. אבל לאחרונה גיליתי משהו שלא ידעתי. רציתי להרחיב את האופציות (כי לא היו לי הרבה. לא כולם אוהבים לשים ארנב על המוצר שלהם, גם אם הם מהחבר'ה הטובים. לך תבין.) אז התחלתי לגגל. וגיגלתי וגיגלתי ושתיתי קפה וגיגלתי עוד קצת... ואז הגעתי לאתר שמפרט בדיוק אילו חברות עושות ניסויים על בעלי חיים ואילו לא. ותוך כדי עלעול חפוז, אני מגיעה למשהו חדש שלא ידעתי, כי גוגל אוהב להשכיל אותנו: חברות הסיגריות שעושות ניסויים על בע"ח.
אולי אני בורה, אבל אני לא ידעתי שיצרני סיגריות עושים ניסויים על בע"ח. זה חולה. לא חשבתי שיש צורך לבדוק אם הרעל שהם שמים בתוך הנייר המגולגל רעיל או לא, כי הוא הרי הורג בכל מקרה. אין היגיון בלענות בע"ח לשום מטרה, אבל בעיקר למטרות הרג של בני אדם.
אני ג'אם ואני מעשנת ווינסטון אדום כבר 6 שנים (אוהבים אותך ג'אם).
כשגיליתי את זה מיד התחלתי לברר אם ווינסטון עושים או לא עושים ניסויים על בע"ח. הרגשתי בחילה רק לחשוב על זה - כי כמובן, תוך כדי מחקר, נאלצתי להיתקל בתמונות זוועתיות שעד היום רודפות אותי, של קופים עם מסכות על הפנים שאולצו לעשן סיגריות בכפייה במשך שלוש שנים ברצף, או כלבים עם צינורות של ניקוטין ישר לורידים, או עכברים לבנים קטנים בתוך קונטיינרים, דחוסים שם כמו ריבה עד שהם קיבלו את הצורה של הקונטיינר, כשישירות לתוך האף שלהם זורם עשן סיגריות באופן קבוע. לא ידעתי איך להכיל את התמונות ורציתי לפרוץ לאיזו מעבדה ולהציל אותם. הייתי חסרת-אונים. לא יותר מהיצורים האלה, כמובן, אבל באופן פרופורציונלי כלשהו.
תאמינו לי, חבר'ה, אני לא אדם רגיש כשזה מגיע לעניינים גרפים, אני מסוגלת לצפות בפורנו הכי קינקי ואולי אפילו ליהנות מזה, אני רואה סרטי אימה וחלקם אפילו עושים לי את זה. אבל כאן לא מדובר בסרט או משהו מבויים, מדובר בדברים שבאמת קורים, ממש עכשיו, במקום אחר, ליצורים חסרי-אונים.
כשאני מעשנת ודבורה עפה לידי, אני משתמשת בסיגריה כדי להרחיק אותה, כמו נשק, כי אני יודעת שבע"ח נרתעים מהריח הזה. כשכלב עובר לידי ואני מעשנת, הוא מתרחק מהעשן. הם שונאים את זה; ואז בני אדם מזדיינים מכריחים אותם להסניף את הזבל הזה שלוש שנים ברצף?! - וואט ד'פאק, מאאן! אני מסוחררת אחרי שתי סיגריות ברצף כשאני לא במוד, ואני רק בן-אדם בפעם האחרונה שבדקתי.
לא הצלחתי לברר בנוגע לווינסטון ובאותו הלילה לא ישנתי. ניסיתי לברר עד איזה 4 בבוקר ובחלק מהאתרים היה כתוב שהם עושים ניסויים ובחלק מהאתרים כתוב שלא. לא יכולתי להישאר עם הספק, אני לא סובלת את המחשבה שאיזה עכבר קטן סבל בשביל כמה דקות של הקלה בשבילי. הרגשתי, פיזית, בחילה. רציתי להקיא.
למחרת התעוררתי די מוקדם (יחסית לשעה שהלכתי לישון. ישנתי בקושי 3 שעות.) ומיד התקשרתי לאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים. הרגשתי שאם גוגל לא יתן לי תשובות, סביר להניח שאדם בשר ודם שאכפת לו מהנושא, כן ייתן.
הבחור שדיבר איתי היה מותק. הוא אמר שיברר לי את זה ויחזור אליי, ואחרי שעה הוא באמת חזר.
שמעתי מסמכים ברקע (רמז מובהק לעבודה שהוא עשה כדי לעזור לי) ואמר שעד לפני שלושה חודשים (שלושה!) הם אכן עשו. אבל אז קנתה אותם חברה אחרת והיא ממוקמת בשווייץ, ושם יש חוק שאוסר ניסויים בבעלי חיים (לפעמים אני לא מאמינה שצריך להמציא חוקים בנוגע לדברים מסויימים, זה קצת עגום), אז הם משתמשים בתוצאות הניסויים של החברה, אבל לא עושים את הניסויים בעצמם.
פחות הפריע לי שהם משתמשים בתוצאות, כי אני לא יכולה לעצור את זה בעצמי, זו המציאות, אבל לפחות אני לא לוקחת בזה חלק. כלומר, כל עוד הכסף שלי לא הולך על כלובים חדשים ומזרקים שמשתמשים בהם בשביל כל מיני הזרקות של רעלים לורידים שלהם ומסכות חדשות כדי שיעשנו בכפייה, אז לפחות המצפון שלי נקי.
אבל הכי כאב לי, ויכאב לי לנצח אני חושבת, זה שבמשך 6 פאקינ' שנים, הכסף שלי (וזה הרבה כסף!) הלך על זוועה כזאת. על חברה שפתחה מעבדות ומילאה בהן חיות אומללות וייסרה ועינתה אותן. למען השם, זה פשוט נורא. איבדתי את כל האמון שלי (ולא היה לי כזה הרבה מראש) במין האנושי.
תאמינו או לא, לחיות יש יותר אנושיות מאנשים מסויימים.
חבר הכי טוב שלי, ס', אמר, "יאיי, אני גאה בך. אז עכשיו תהי צמחונית?"
"אם אני לא אוכל בשר, מה אני אוכל? אני לא חובבת פירות וירקות גדולה, אני בקושי אוכלת מוצרי חלב. לא יישאר לי מה לאכול חוץ מפחמימות. אני אמות."
"תאכלי טבעול."
על זה אמרתי, "ס', אני מכבדת את זה שאתה לא אוכל בשר, תכבד את זה שאני לא אוכלת בשר מזוייף."
"אבל מה עם החיות שהורגים אותן באכזריות?"
"ביהדות אסור לשחוט חיות באכזריות, אז מעכשיו כשאקנה בשר, אבדוק שהוא כשר, וזהו."
"אוף, ג'אם. תהי צמחונית." הוא אמר.
הוא היפי טבעוני, אם לא הבנתם :)
ובאמת לא התחשק לי בשר כמה ימים טובים אחרי התמונות האלה. אני עדיין נחשבת 'טורף' בשרשרת המזון ואני לא צמחונית, אבל הייתי מאוד קרובה לשם. לכו תדעו, אולי יום אחד.
אני מקווה שאני אצליח לעמוד בכלל בכל עניין הכשרות הזה. אני מתה על מקדונלד'ס...
דבר אחרון: הגעתי למסקנה חשובה מאוד. כדי לגרום למישהו להפסיק לעשן, לא צריך להראות לו ריאות שחורות או אנשים גוססים, זה לא יעשה להם כלום. לפחות לי זה לא עושה כלום. אני יודעת שהיחידה שנפגעת זו אני ולא פגעתי באף אחד אחר כל עוד לא עישנתי עליו ישירות.
מה שצריך לעשות זה להראות להם חיות מסכנות שסבלו בשביל זה. סיפרתי לידיד שלי שסיגריות Next עושות ניסויים בבעלי חיים (זה מה שהוא מעשן), ומאז הוא לא עישן אפילו סיגריה אחת. הוא לא החליף חברה - הוא פשוט לקח את זה כהזדמנות להפסיק לעשן. הוא ענק ממני, אני לא יודעת אם אני הייתי מצליחה. סביר להניח שפשוט הייתי מחליפה חברה. אני גאה בו.
אנשים כאלה מחזירים לי את האמון האבוד בגזע הזה.
תראו כמה הם מתוקים וכמה אהבה הם נותנים, איך אפשר לגעת בהם לרעה בכלל?? -