היה לי שבוע מטורף, מצטערת אם נעלמתי קצת. היתה הרבה עבודה ברדיו, עשיתי סופ"ש אצל חברה וגם סבלתי מכאבי גב נוראים. עכשיו הכל בסדר.

רבתי עם האקס שלי. אנחנו עדיין מדברים, כן, למרות שנפרדנו לפני חמש שנים. הסיפור שלנו מורכב ואפרט אותו בימים הקרובים בבואו נדבר היסטוריה. מבטיחה. אז תקבלו תמונה ברורה יותר, אם תרצו.

הוא אובססיבי ועכשיו בגלל הריב בינינו, אני מוותרת על עבודת הכתיבה שהוא השיג לי. אין מאושרת ממני לעבוד במשהו שאפילו קרוב לתחום שלי ואני ממש צריכה את הכסף וכואב לי, אבל אין לי ברירה. סיפרתי לכם לפני כמה פוסטים שאני עובדת בכתיבת מאמרים. הוא סידר לי את העבודה והוא איש הקשר ביני לבין ה'בוס' שלי, ולכן אם אני מנתקת איתו קשר אני חייבת לוותר על עבודה עם הכנסה יפה. אבל אני חייבת לעשות את זה כי אני רוצה להוציא אותו לגמרי מחיי. אני רוצה שהוא יעלם מהחיים שלי לנצח. זה נשמע שאני מחמירה אבל תאמינו לי, זה הכרחי. הוא משגע אותי.

הבחור מתקשר אליי עשרים פעם ביום ושולח אסמס בין כל שיחה שלא נענתה באורך של מגילת רות.

עכשיו בדיוק ניתקתי את השיחה איתו. הידיים שלי עדיין רועדות מרוב כעס ותאמינו לי, אני לא בנאדם שכועס בקלות. תשאלו את ס'. פעם סיפרתי לו שכעסתי על ש' (ש' זה האקס) והוא אמר, "מה?! אף פעם לא ראיתי אותך כועסת."

"ברור שלא," אמרתי, "כי רק הוא מצליח להביא אותי למקומות כל-כך אפלים." - יש משהו בבנאדם הזה שמצליח לגרום לי לאבד את השפיות. זה אותו אקס שסיפרתי לכם בעל דרמה ובקבוק בירה ריק. זה שזרקתי עליו בקבוק בירה. כן. לשם הוא לוקח אותי.

זה לא קורה לי עם אף אדם, שאני מגיעה למצב שהידיים שלי רועדות מרוב כעס. בדרך כלל אני אדם רגוע מאוד, תשאלו את מי שרק מכיר אותי. אני אפילו, כמו שאומרים לי הרבה פעמים, "אדישה מדי". אז תגידו לי עכשיו אתם - מי כאן הבעיה?

קודם כל, כשיש לי מאמר לכתוב הוא לפעמים עוזר לי בטלפון. זה נחמד מצדו אבל הוא לא עושה את זה בחינם. הוא מוכן, אבל אני לא מוכנה לתת לו לעזור לי בחינם - אני מפרישה לו כסף כדי לא להרגיש חייבת. ככה שבשבילו זו גם עבודה. הוא שולח לי את ההקלטות ואני צריכה להעביר אותן מעל-פה לכתב ואז לערוך. הבחור שמדבר בהקלטה מדבר עם מבטא כבד שהוא מבין ואני לא, ולכן לפעמים הוא מתרגם לי מה הבחור אומר. כשהוא מתרגם לי, זה בדרך כלל בטלפון, ולכן אני לא תמיד שומעת כל מילה ואני רוצה לדייק אז אני מבקשת שיחזור.

בפעמים האחרונות שהוא תרגם לי, ביקשתי שיחזור והוא התחיל להתעצבן, "אולי תקשיבי, ג'אם? את לא מרוכזת!"

"אני מקשיבה, רק תהיה ברור. אני לא רוצה לפספס שום מילה."

"במה את מתעסקת? מה את עושה שם שאת לא מקשיבה לי?"

שוכבת על חוף שמשי עם מוחיטו וג'וינט. נו באמת - שתי ידיים על המקלדת המורה, אלא מה?

חוץ מזה שהוא הרים את האף ונהיה חוצפן (וזו רק דוגמא אחת. קחו את המילה שלי, מכותבת לקוראים - הוא תפס תחת שאקירה אמיתי), הוא מנצל את העובדה שהוא סידר לי עבודה כדי להטריד אותי בטלפון כמו שהוא תמיד עושה ומתנצל, רק שהפעם הוא יכול לתרץ את זה.

לדוגמא, לפני כמה שבועות היתה עבודה לרגע האחרון בכתיבת מאמרים והוא התקשר להגיד לי. ישנתי ולא התעוררתי מהטלפונים עד שכבר היה מאוחר. הוא אמר שזו היתה עבודה של אלף שקלים. התבאסתי כל-כך... והוא ראה כמה אני מבואסת שפספסתי סכום כזה ושאל אם פעם הבאה שיש עבודה של הרגע האחרון, האם להתקשר. אמרתי שברור שכן.

"גם אם את לא עונה?"

"כן!"

"גם יותר מפעם אחת?"

"כן."

וזה מה שהוא עשה. היתה עבודה של הרגע האחרון לפני יומיים, והוא התקשר והתקשר. יותר מפעם אחת. ליתר דיוק, 6 פעמים. וזה בסדר, יחסית לימים אחרים...

בימים האחרים, בלי קשר לעבודה, הוא נוהג להתקשר אליי גם עשרים פעמים ברצף אם אני לא עונה. לפעמים זה כל-כך מרגיז אותי שאני זורקת את הטלפון לקיר. הוא יודע שלפעמים אני כותבת ולא יכולה לדבר, שלפעמים יש לי חיים ואני עושה משהו, שלפעמים אני מתקלחת או חלילה מבלה עם חברים. מה עובר לאדם בראש, כשהוא מתקשר ומתקשר?? - אלה שנות האלפיים! יש דבר כזה שנקרא, "שיחה שלא נענתה" ושם מצויין לי שם המתקשר ושעת השיחה, זה משהו משוכלל שחוסך הרבה כאב ראש - אז למה להמשיך להתעקש? כלומר, חשבת שבפעם העשרים שתתקשר אענה פתאום ואומר, "אהה, לא שמעתי את תשע-עשרה השיחות הקודמות. מזל שהתקשרת בפעם העשרים." - לא. זה לא יקרה.

בישראל, זה נקרא הטרדה. ויש לי אפשרות להוציא נגדו צו הרחקה אם אני רק רוצה, כי זה לא הדבר היחיד האובססיבי שהוא עשה לי, אבל כמו שאמרתי, על שאר הדברים אפרט בבואו נדבר היסטוריה כי זה פשוט ארוך מאוד ומתאים לשם הרבה יותר. בינתיים תצטרכו להסתפק במילה שלי - הוא אובססיבי. עד כדי כך שכשסירבתי לתת לו את הכתובת החדשה שלי, הוא רצה לשלוח לי מתנה בדואר ושכר שליח מיוחד ואמר לו לעבור בית בית באיזה רחוב עד שיגיע אלי ויתן לי את המתנה ביד! לא הבנתי מאיפה יש לו את הכתובת שלי והוא הסביר לי שזה מה שעשה, כי את שם הרחוב הוא ידע. אתם הייתם מצליחים להירדם בלילה אחרי זה? פאק.

אם לא נתתי לו את הכתובת, זו בדיוק הסיבה. הוא לא יודע לשחרר. הוא תלותי ואובססיבי וכפייתי ומיטה חולה. בין הסיבות שבגללן נפרדנו.

לבשתי את עור הפיל שלי, זה שכבר עולה עליי בול, ואמרתי לו, "ש', אני לא רוצה לעבוד יותר בכתיבת מאמרים ואני לא רוצה שתתקשר יותר. אני רוצה לנתק את הקשר." ככה. ישירות.

"אבל למה?"

"כי אתה מטרידן ומתנשא, זה למה! ואז אתה מתנצל שהטרדת ושהתקשרת כל הלילה, ואחרי כמה ימים עושה את זה שוב. ואז שוב מתנצל ואחרי כמה ימים - שוב! אני כבר לא קונה את ההתנצלויות שלך, ואת העבודה שסידרת לי אתה יכול לדחוף לתחת - זו עבודה טובה אבל היא לא שווה את המחיר. זו לא העבודה של חיי ולא קריירה, אני אחיה. אמצא עבודה אחרת. אני רק רוצה שתפסיק להתקשר לצמיתות."

"אבל את ביקשת ממני להתקשר!" הוא התגונן, "אמרת שאם יש עבודה של הרגע האחרון, שאני יתקשר. ולא הטרדתי אותך! התקשרתי רק שלוש פעמים בלילה ושלוש פעמים בבוקר."

"בסדר גמור. נגיד שעל זה שהתקשרת בשביל עבודה (ושלחת אסמס באורך מגילה בין שיחה לשיחה דרך-אגב), עוד אוכל לסלוח. אבל זה פשוט היה הקש האחרון. אני מעריכה את העובדה שסידרת לי עבודה וגם נתתי לך כסף על זה, אבל יש לך אופי של מטרידן אובססיבי ובשבילי זה בלתי נסבל, אז תמצא לך בחורה שאוהבת מטרידנים אובססיביים ואיתי תנתק כל קשר. אני לא רוצה יותר שנדבר. כבד את זה ותתגבר."

עכשיו הוא מעמיד פני פגוע. ואני חייבת להיות חזקה ולא לתת לו לסחוט אותי רגשית כמו בעשרות הפעמים האחרות שהוא איכשהו הצליח לזחול בחזרה לחיי.

אלא שיש בעיה אחת.

במחשב שלו יש כמה פרקים של הספר שלי שהוא קרא בעבר. אלה פרקים ממש ראשונים, לפני שכתוב, אבל הם עדיין פרקים שלמים. הוא היה קורא אלפא. היה, כי הוא לא ימשיך להיות. אני מניחה שגם יש לו כמה תמונות שלי או סרטונים, אבל זה פחות מלחיץ אותי.

ש' הוא אדם מאוד נקמן. הוא סיפר לי מה הוא עשה בעבר לאנשים שהוא שנא ותאמינו לי, הוא נקמן. הוא מסוגל להגיע רחוק עם מה שיש לו. גמרתי איתו את זה די מגעיל ואני חוששת שעכשיו הוא יעשה עם זה משהו.

אחרי שנפרדנו לפני חמש שנים, הוא די השתגע. הוא התחרפן לגמרי, כל עניין האובססיביות גבר לרמות חדשות - הוא הפך לסטוקר, עישן סמים כבדים והפך לשתיין, אמר למשטרה שאני דילרית כדי שיעצרו אותי וחיכה לי בכניסה לעבודה ובלילה בכניסה לבית. לכן, אני לא יודעת מה לחשוב שיקרה הפעם.

הכי הרבה שהוא יכול לעשות זה לפרסם את הפרקים באינטרנט (שום עורך לא יקבל סיפור לא גמור אז אני לא דואגת בעניין הזה, אבל באינטרנט הוא כן מסוגל לפרסם). אני יודעת שזה נשמע פרנואידי, אבל אני מכירה אותו. הוא מסוגל.

אני ממש מקווה שזה לא יגיע לשם. תחזיקו אצבעות שאהיה מספיק חזקה לא לתת לו לחזור לחיים שלי ושהוא לא יהיה בן זונה וינקום, כי נגמרה לי מכסת הדרמות ליום אחד.