אז הנה אני מוציאה את השד מהבקבוק... לא בטוחה למה. אני לא חושבת שזה בגלל שסוטים מסויימים היו שמחים להיכנס לי למכנסיים, אבל תנו לי להגיד לכם שאם זה המקרה, אני אמנם לובשת ג'ינס של גבר ברגע זה ממש, אז יש שם מספיק מקום לשנינו - העניין הוא שאני לא זונה.

אלא אם כן זה בשביל קורט קוביין, מה שהופך אותי לנקרופילית אז... תשכחו שאמרתי את זה. ההמ? מה?

בנוסף אני חייבת לציין שהרשימה הזאת היא שלי באופן ספציפי, ג'אם, אז יכול להיות שיש שם בחוץ הרבה בנות נורמליות שהרשימה שלהן תכלול ורדים ושירי אהבה והליכות על החוף, נשיקות ומזמוזים כל אחר הצהריים על מפרץ באי קאריבי כלשהו - אני? נהאהה. כאילו, אני לא אתנגד לקפיצה לקריביים עם בחור חמוד, להיפך, יאמי. אבל זה לא מה שיעשה לי את זה. אני לא אצא לקריביים עם שמוק גם אם ישלמו לי. טוב... אולי. אם הוא ישמור את הידיים שלו לעצמו.

העניין שהוא שסבתא שלי העירה את השד הזה, כשבאתי לבקר אותה בחג היא פגשה איזה ידיד שלי ואמרה, "תראי איזה חתיך! ג'ינג'י! למה לא תתפסי אותו לפני שיברח לך?"

כן, ככה היא מדברת. וכשהיא נדלקת על גבר זה אבוד להוציא לה אותו מהראש.

"סבתא, אני לא מסתכלת עליו ככה." אמרתי, "אני לא מעוניינת בו."

"הוא לא מעוניין בך!" היא התעצבנה, כאילו העלבתי את הבן שלה ולא בחור זר שאני מכירה יותר ממנה, "הוא גם ככה טוב מדי בשבילך!"

הייתי שוברת לסבתי את הלב ומספרת לה קצת על הפרצוף האמיתי שלו, אבל היא מאוהבת כל כך ב"גבר המודרני" שאני לא רוצה לשבור לה את הלב, למרות שאני מחזיקה את עצמי לא להסביר לה שבניגוד לפעם, הגברים של היום שורקים לבחורות כמו לפודל ומדרגים אותן לפי מראה חיצוני. גם אם אעשה את זה, זה לא יגיד לה כלום, היא בעצמה מדרגת בחורות לפי יופי, "ש' הביא לי מנקה חדשה, ראית אותה? מכוערת, נכון?" - אין לה אלוהים. תזכי לחיים ארוכים, סבתא. לא, אבל ברצינות. את האחרונה שנשארה לי מהסבים.

בכל אופן, אני חורגת.

אני בטוחה במליון אחוז שיש אי שם בעולם גברים מושלמים בשבילי, אבל הם לא נמצאים בחיי. ברצינות, מתחילים איתי ערסים בתחנות מרכזיות, זקנים בתחנות דלק, שמוקים בפאבים ובבתי קפה, אבל אף פעם לא התחיל איתי גבר שבאמת רציתי. למה זה? למה? תגידו לי למה?!

אני כל-כך כועסת על ההחלטות שהיו לי בחיים עד עכשיו, ורחמים עצמיים נשפכים לי מהאוזניים. וואאאעעעע. (זו היתה צרחת תסכול קלאסית, למי שלא הבין.)

הסדר של הדברים לא מורכב לפי חשיבות אלא באופן רנדומלי לגמרי, מוכנים? יצאנו -

יופי.

כן כן, אני רוצה גבר יפה. ואל תבואו לי עם הבולשיט הזה שמה שאני אומרת זה רדוד כי זה לא. מי שאומר לכם שמראה חיצוני לא משנה - משקר! הוא כן משנה. מאוד. עם זאת, אני גם לא אומרת שיש חוקים מסויימים ליופי. זה עניין של טעם - נטו! אז אם הוא שזוף או חיוור, גבוה או נמוך, שמן או רזה, זה עניין של טעם ולא של חוקים חברתיים. אני למשל יכולה להימשך בקלות לגבר שמן, זה לא מפריע לי בכלל, להיפך, יש איפה להתכרבל. רק כדאי שהוא יהיה עדין כי אני לא רוצה למות מחנק במיטה. זו לא דרך מכובדת למות בה.

מה שאני מנסה להגיד זה שאין לי סטנדרטים רדודים לאיך גבר צריך להיראות, זה פשוט נראה לי חשוב שגבר ישקיע במראה החיצוני שלו, עם מה שהטבע העניק לו, ולא ייראה כמו ערימה של חרא בכל פעם שאנחנו נפגשים ועוד יצפה ממני לגלח מתחת לבית-השחי.

עוד משהו - חשוב לי לציין שגם גבר ממש מכוער יכול להיראות יפה בעיניי. כי גם אם מבחינה חיצונית יש לו המון חסרונות, ברגע שלמדתי להכיר אותו והוא בחור מדהים מכל בחינה אחרת, אז הוא יכול להיראות בעיניי, באופן אוטומטי ובלי לנסות בכלל, הבחור הכי יפה עלי אדמות.

ביטחון עצמי.

למען השם, ביטחון!!

תקשיבו לי טוב כשאני אומרת, גברברים: אין דבר שיושב יפה יותר על גבר, מאשר שכבות של ביטחון עצמי.

אם אפשר להיות כנה איתכם - אני לפעמים מוצאת את עצמי נמשכת לשמוקים אמיתיים, ואני אומרת לעצמי, "ג'אם, מה לעזאזל - ?!" ולגברים תמיד יש את האמירה הזאת ש"גברים נחמדים תמיד נשארים בFriend zone, בנות פשוט אוהבות שמוקים." - האממ.. לא! אולי מה שאנחנו באמת אוהבות זה את הביטחון שמגיע עם השמוק, ואם לחבר שלנו שנמצא בFriend zone היה את הביטחון הזה, הוא כבר היה מגיע לאזורים טובים יותר, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.

קחו לדוגמא את קראולי מSupernatural. הוא לא גבר מושך. אני אראה אותו ברחוב בלי להכיר אותו ואני לא אמשך אליו בכלל. הוא נראה כמו אומפה-לומפה עם זקן וחליפה. והוא בן זונה, כולם יודעים את זה. כלומר, הוא מחליף צדדים כמו תחתונים, הוא רצח מלא בני אדם בלי למצמץ וגם שדים ומלאכים, הוא בגד בקאסטיאל, חטף את קווין טראן, יורד בלי סוף על האחים ווינצ'סטר והוא שמוק אמיתי. שמוק עאלק - הוא מלך הגיהנום, לא פחות!האם הייתי יוצאת איתו? - אממהמממ, יאמי. כן. הייתי יוצאת עם האמ-אמא שלו. כי כשהוא יוצא לך פתאום מן האפלה עם הגבה למעלה, זורק שורות מחץ חלקלקות באוויר בביטחון כזה, והקול הסקסי שלו... כמו שמלך אמור להתנהג. איך אפשר לא לרייר?

תודה מותק.

בקיצור, אני חושבת שביטחון עצמי זה חשוב, אבל זה לא חייב להגיע בחבילה אחת עם שמוקיות או רוע-לב, אם אתה אדם טוב ואתה מלא ביטחון זה יהיה מושך באותה המידה. ביטחון עצמי באופן כללי זה דבר מושך מאוד.

ריח.

קרה לך פעם, אחותי, שהיית באיזה מקום וראית בחור ולא כזה נמשכת אליו, כלומר, הוא נראה לך סבבה, לא יותר. ואז, מסיבה כלשהי, את צריכה לחבק אותו. אם למשל הצגת את עצמך או משהו כזה, והבחור מריח כמו הריח שחלומות עשויים ממנו, ופתאום הוא הרבה הרבה יותר חתיך בעינייך?

זה.

אני צריכה בחור שמריח טוב. תמיד. גבר שמזיע לא מפריע לי, להיפך, אני נמשכת לגברים שמזיעים בצורה כמעט לא אנושית, אני אוהבת כשהם רטובים מזיעה - אבל לא כשהזיעה שלהם מריחה כמו אסון טבע! הרשו לי לספר לכם על האקס שלי - הוא היה מזיע כמו סוס במיטה, אבל גם כשהזיע, היה לו ריח טוווב. זה כאילו הוא מזיע אבקנים של פרחי קיץ, בחיי. הההמממממ....

על מה דיברתי?

אהה, כן. ריח גוף. היה לי פעם עמית לעבודה, ברמן, שהיה מתוק מאוד, לא הכי חתיך בעולם אבל גם לא מכוער, די חנון. אהבתי אותו מאוד והוא היה מעוניין בי, אבל כל פעם הוא הגיע למשמרת אחרי מקלחת, ותוך שעתיים, הוא הריח שוב כמו גופת מת. אני לא צוחקת, היה לו ריח טבעי נורא ואיום. כשהוא התקרב לחבק אותי, עם כמה שאהבתי אותו, הייתי צריכה לסתום את האף. זו הסיבה שלא נתתי לו אפילו הזדמנות.

מכירים את הפרסומות של בשמים לגברים, שמראים לכם אותם עומדים ושמים אקסים על עצמם כל הבוקר? - שימו אקס! ריח טבעי טוב זה הכי מושלם, אבל אם אין, תזייף את זה. לא אכפת לי.

שים אקס ולא תהיה האקס שלי!

חהחה עשיתי משחק מילים. אני מצחיקה.

דרמה.

השקר הכי גדול שנאמר אי-פעם על ידי מישהו למישהו אחר בעולם הזה הוא שנשים הן הכי דרמטיות במערכת-יחסים. לא ולא. גברים יכולים להיות דרמטיים באותה המידה אם לא יותר, ואני אישית? - לא בקטע.

אני אוהבת גבר ישיר, תכלס, אמיתי. אתה מצוברח? כן או לא - אם כן תגיד לי למה, תסביר את עצמך בכמה משפטים ונגמור את זה. האם אני מצוברחת? - כן. בוא נדבר על זה איזה חמש דקות ונמשיך בחיינו למען השם. כלומר, לעזאזל, יש מקומות שהיינו יכולים לטייל בהם עכשיו, סרטים שיכולנו להתמזמז בהם, יש צווארים שיכולנו לנשק.... ואנחנו נבזבז את הזמן והאנרגיות על להיות רגשי ולעשות סרט מכל דבר?! - ג'אם לא אוהבת. אין לי בעיה להתווכח, לריב כמה זמן, לקרוא אחד לשני בשמות, אחר-כך סקס השלמה - ונגמר הסיפור. בלי סצנות קנאה מוגזמות, בלי סרטים אם אני לא יכולה לפגוש אותך איזה יום, בלי דרמות מקורס דרמה זול. אם אתה לא יכול להיות קליל ולדרוך על הדרמות כמו על סיגריה גמורה - אז ג'אם היתה פה.

אכפתיות.

אוקיי בנות, תגידו לי אם זו רק אני פה או שזה משהו גלובלי: ממש חשוב לי שגבר לא רק מתוק אליי ועושה דברים נחמדים בשבילי, אלא שהוא גם מתוק לאנשים שאני אוהבת ועושה דברים נחמדים בשבילם.

אוווייי אני מתה על זה. זה ל-ו-ה-ט. כשגבר עושה משהו נחמד בשבילי אני נמסה, זה כיף, אבל אם הוא עושה משהו נחמד בשביל ההורים שלי או בשביל חברה הכי טובה שלי לדוגמא, ואוו. זה...

רגע, אני מרגישה מוזר... מה זה, משהו נשפך עליי? אהה לא. זאת אני.

יארררר....

גבריות.

אני לגמרי מבינה ומכבדת את זה שגבר רוצה להיות מאצ'ו, להיות בשליטה, החזק, הגבר, כי, טוב... הוא גבר. אני אף פעם לא נותנת לגבר שלי להתכופף, לא דורכת עליו ולא נותנת לו לשכוח שהוא גבר. אני גם אוהבת את זה. אם לא, אני אצא עם בחורה. זה מה שעושים כשאין גבר בסביבה, לא?... לא? ותאמינו או לא, אפילו את הבחורות שלי אני אוהבת בגרסא גברית.

אבל לפעמים, אם אני רוצה לשלם על הארוחה או לפנק אותך באיזה קינוח, אני לא צריכה שתדליק את הטוסטסטרון שלך על פול גז. אני לא צריכה גבר שירגיש מאויים עד כדי כך שהוא לא יכול לתת לאישה לשלם מדי פעם. בפעם הראשונה זה נחמד שאתה משלם, נחמד שאתה מפנק ואתה גם תקבל תמורה, אל תדאג, אבל אחי, תרגע, אני כולה מוציאה את כרטיס האשראי שלי מהארנק - למה הביצים שלך מרוחים על הרצפה? תנוח. אני אישה עצמאית ואני יותר ממסוגלת לדאוג לעצמי, אז אם זה מפחיד אותך, יקירי, אל תצא עם אישה אמיתית, כי אתה לא יכול להתמודד איתה. במקרה שלך, אתה צריך בובת חרסינה שתהיה בשלנית במטבח, פנטומימאית במשך היום ואקרובטית במיטה. ג'קי ברקהרט.

איזי.

אוקיי, זה ישמע מוזר, אבל אם אתם קוראים שלי אתם אמורים לדעת לצפות לזה. אני אוהבת כשגבר מתנהג כאילו הוא לא רוצה אותי.

רגע רגע רגע, לפני שאתם קוראים לפסיכולוג בשבילי - ד"ר פיל, תסתום רגע! - תקשיבו. אני חושקת בדברים שאני לא יכולה לקבל. זה לא קטע קטנוני של ילדה מפונקת, אלוהי הרחובות והעבודות המזדמנות יודעים שלא. למשל, כרגע, ממש אבל ממש מתחשק לי בן&ג'ריס - למה? כי אין לי.

אם אני רוצה גבר, אני מוצאת את זה מאוד מושך אם הוא משחק את הקשה להשגה. במידה מסויימת.

אני אומרת במידה מסויימת כי אני לא מתכוונת שכשאני מדברת איתך אתה תתעלם ממני ואז תלך להתמזמז עם החברה הכי טובה שלי. אממ לא. אני רק רוצה שזה יהיה סוג של אתגר לפתות אותך. תן לי מרדף מותק, אני לא רוצה שהעניינים יהיו כל כך קלים. אתה לא רוצה זונה? - נחש מה?... גם אני לא.

תלותיות.

אני לא יכולה לסבול גבר תלותי. אם אתה לא יכול לסבול להיות עם עצמך, לבד, באותו החדר, בלי להרים את הטלפון כל כמה דקות ולברר מה איתי ובלי להתחנן שניפגש כל חצי שעה - אני לא רוצה אותך. לא רק רומנטית - בכלל. אני לא רוצה אותך.

ואם אני מתעצבנת על משהו קטן ואתה ישר נכנס להיסטריה ומתנצל עשרים פעם - זה לא מושך!!! זה מגעיל.

אני לא יכולה לסבול תלותיות. הייתי שם, תאמינו לי, אני מעדיפה לשכב עם Xוניק ולהידקר מאשר לצאת עם גבר תלותי. לא צריך להתבכיין אם אני מסתכלת רגע על גבר אחר או מחמיאה לידיד שלי על השרירים, תרגע, אני לא הולכת לשום מקום. אני לא רוצה תינוק, את זה אפשר להשיג עם קצת חוסר אחריות וקונדום ישן וזול - אני רוצה גבר, בן זוג. זה חוזר כמובן לביטחון שדיברתי עליו.

רואים איך הכל מתחבר? זה בגלל שאני חכמה כזאת.

אני חושבת שזה בערך מכסה את הכל. כרגיל, לא רציתי להיסחף, אבל כרגיל... נסחפתי. סורי על זה.

אשמח אם תגידו לי מה אתם מחפשים בגבר/אישה ואם אתם מסכימים איתי :)

צ'ירס.