אני יודעת, כבר שיגעתי אתכם, אבל לא אפסיק עד העונה האחרונה אז תתרגלו! (מאאן, אני מקווה שזאת לא האחרונה.)

היום ב4 בבוקר, שזה בעוד...

ישודר ב הפרק הראשון של עונה 11, בסדרה האהובה עלי - Supernatural!

אני לא יודעת מה איתכם, כי אתם שפויים... (אני מנחשת), אבל אני מתכוונת לחכות עד 4 ולצפות בזה לייב כי אני לא יכולה לחכות, למרות שמחר יש לפני יום ארוך ואני זקוקה לשעות שינה. צריך להקריב קורבנות. סאם ודין לא יחכו.

זו כנראה תהיה העונה הכי אפלה שהיתה עד עכשיו, ואני די בטוחה שהם הולכים למתוח את הגבולות עד הסוף. בעיקר אם זו אכן העונה האחרונה, כי אז לא יהיה להם מה להפסיד.

אבל שמעתי שהמפיקים רוצים להמשיך, ואני מצטטת, "כל עוד יש רייטינג גבוה", ורק מחכים שהשחקנים יסכימו ויקשקשו על חוזה.

הנה הפרומו המגרה שעושה לי אורגזמה:

והנה אני, אחרי שפתחתי בירה קרה, נשנוש וCW:

עונת Supernatural שמחה לכולם :)

"היא הייתה ילדה שידעה להיות שמחה גם כשהייתה עצובה. וזה חשוב."

אני לא לגמרי בטוחה איך אני מרגישה בנוגע למרלין מונרו, אבל מאחר ואני חולת ביוגרפיות אני מניחה שאקרא את הביוגרפיה שלה יום אחד ואני נותנת לכם את המילה שלי שתדעו על זה. אבל הייתה לי חברה טובה, כמעט יכולתי להגדיר אותה החברה הכי טובה שלי, (חוץ מס', שהוא גבר אבל הוא בהחלט החברה הכי טובה שלי). קראתי לה פיץ'. אני לא יודעת מאיפה הגיע הכינוי, אבל ככה קראה גם היא לי. היינו פיץ' ופיץ' והיינו מאוד שונות זו מזו אבל מההתחלה היה בינינו קליק.

ואז היא פתאום נעלמה לי. יצאה מחיי ואפילו לא הסבירה למה. אני כועסת, כן, אבל אני גם מאוד מתגעגעת אליה.

סיפרתי לכם עליה לפני כמה פוסטים אז מי שעוקב אחריי יודע על מי אני מדברת. בכל אופן, היא אהבה מאוד את מרלין מונרו. ואני, בתור חובבת מילים וציטוטים מושבעת, החלטתי ללקט כמה מהאהובים עליי ולשתף אתכם.

"החיים הם מה שאת עושה מהם. לא משנה מה, את הולכת לפשל לפעמים, זו אמת אוניברסלית. אבל החלק הטוב הוא שאת זוכה לבחור איך את עומדת לפשל. בנות יהיו חברות שלך - הן יתנהגו ככה בכל מקרה. אבל רק תזכרי, יש שבאים, יש שהולכים. אלה שנשארות איתך בכל מחיר - הן החברות הכי אמיתיות שלך. אל תתני להן ללכת. וגם תזכרי, אחיות יכולות להיות החברות הכי טובות בעולם. בקשר למאהבים, טוב, גם הם באים והולכים. ומותק, אני שונאת להגיד את זה, רובם - האמת שפחות או יותר כולם, עומדים לשבור לך את הלב, אבל את לא יכולה להכנע, כי אם תכנעי, לעולם לא תמצאי את הנפש התאומה שלך. לעולם לא תמצאי את החצי הזה שמשלים אותך ושמתאים להכל. רק בגלל שנכשלת פעם אחת, לא אומר שתיכשלי בהכל. תמשיכי לנסות, תחזיקי מעמד, תמיד תאמיני בעצמך, כי אם אתה לא תאמיני, אז מי כן, מותק? ותמיד, תמיד תרימי את הראש, והכי חשוב, תמשיכי לחייך, כי החיים זה דבר יפה ויש כל-כך הרבה דברים לחייך בגללם."

"אני לא מפסיקה כשאני מתעייפת אני מפסיקה רק כשאני מסיימת...

אני מסוג האנשים שמנסים לחזור לישון בבוקר רק כדי לסיים חלום...

אני מאמינה שהכל קורה מסיבה מסויימת. אנשים משתנים כדי שתלמד להרפות, דברים משתבשים כדי שתעריך את זה שהכל מסתדר, אתה מאמין לשקרים כדי שבסופו של דבר תלמד לסמוך רק על עצמך, ולפעמים דברים טובים מתפרקים כדי שדברים טובים יותר יוכלו להתחבר."

"חוסר-שלמות זה יופי. שיגעון זה גאונות. ולהיות לגמרי מגוחך זה טוב יותר מאשר להיות לגמרי משעמם."

"אני אנוכית, חסרת סבלנות וקצת חסרת-ביטחון. אני עושה טעויות, אני יוצאת מכלל שליטה ולפעמים קשה להתמודד איתי. אבל אם אתה לא יכול להתמודד איתי בימים הגרועים שלי, אז אתה בהחלט לא ראוי לי בימים הטובים שלי."

"אני מעולם לא שיטיתי באף-אחד. אני נותנת לאנשים לשטות בעצמם. הם לא טרחו לגלות מי ומה אני. במקום זה, הם המציאו דמות בשבילי. לא התווכחתי איתם. הם בלי ספק אוהבים את מי שאני לא."

"זה לעתים קרובות מספיק פשוט להיות עם מישהו. אני לא צריכה לגעת בו. אפילו לא לדבר. תחושה חולפת בין שניכם. אתם לא לבד."

"הצלחה גורמת לכל-כך הרבה אנשים לשנוא אותך. הלוואי שזה לא היה ככה. זה יכול להיות נהדר ליהנות מההצלחה בלי לראות את הקנאה בעיני הסובבים אותך."

"אם הייתי עוקבת אחרי כל הכללים, לעולם לא הייתי מגיעה לשום-מקום."

"אני רוצה להזדקן בלי מתיחות פנים. אני רוצה שיהיה לי האומץ להיות נאמנה לפנים שאני יצרתי."

"כשיש לך חבר טוב שבאמת אכפת לו ממך ומנסה לדבוק בך, אתה מתייחס אליו כמו אל כלום. תלמד להיות חבר טוב כי יום אחד אתה תביט סביב ותגיד 'איבדתי חבר טוב'. תלמד לנהוג בכבוד בחברים שלך, אל תתחיל איתם סתם ויכוחים בלי להגיד להם את הסיבה, תמיד תזכור שהחברים שלך יהיו שם מהר יותר מהמשפחה שלך. תלמד לזכור שיש לך חברים נהדרים, אל תשכח את זה והם תמיד ידאגו לך, לא משנה מה. תמיד תזכור לחייך ולהביט על מה שיש לך בחיים."

"חברות היא הדבר הכי טוב שיש בחיים. חברים תמיד יהיו שם בשבילך. אל תדאג בקשר למזוייפים, תדאג בקשר לאנשים שתמכו בך מההתחלה ואף פעם לא התייחסו אליך רע. תמיד תזכור שהם החברים האמיתיים שלך. אל תיקח אותם אף פעם כמובנים מאליהם כי יום אחד אתה עומד לאבד חבר טוב על ידי הדרך שבה פעלת. כשתפגוש בחבר טוב, דבוק באדם הזה."

"לעתים קרובות מדי הם לא מבינים מה יש להם עד שזה נעלם.

הם עקשניים מדי לומר, 'סליחה, טעיתי....'

הם פוגעים באלה שקרובים ללבם

ואנחנו נותנים לדברים הכי טיפשיים לקרוע אותנו."

- תרגום חופשי - 

# אני חייבת לציין בשביל הפרוטוקול, שלא היה לי מושג שהציטוטים יתאימו כל-כך לסיטואציה. יחי צירופי המקרים הקוסמיים :)

זה ה-8 באוקטובר!!!

העונה לה חיכינו וחיכינו מספיק כבר כאן! עונה 10 של Supernatural!!!

צפיתי אתמול בפרק הראשון בארבע בבוקר לייב מערוץ CW כשזה שודר באמריקה... היה מעולה! נראה שתהיה עונה טובה!

בבקשה תסלחו לי בזמן שאני מאבדת את שפיות דעתי באופן זמני.

  

אני בסדר, סליחה. אני בסדר.

אתה צריך לצאת עם בחורה שקוראת.

צא עם בחורה שקוראת. צא עם בחורה שמבזבזת את הכסף שלה על ספרים במקום על בגדים, שיש לה בעיה של מקום לבגדים בארון בגלל שיש לה יותר מדי ספרים. צא עם בחורה שיש לה רשימה של ספרים שהיא רוצה לקרוא. שהיה לה מנוי לספריה מאז גיל 12.

תמצא בחורה שקוראת. אתה תדע שמצאת אותה כי תמיד יש לה ספר בתיק. היא זאת שתמיד מסתכלת באהבה על מדפי הספרים בחנות ספרים, האחת שזועקת בשקט מרוב אושר כשהיא מוצאת ספר שהיא רצתה. רואה את הבחורה המשונה הזאת מסניפה את הדפים של ספר ישן בחנות ספרים יד שניה? זאת היא, הקוראת. הם (הקוראים) לעולם לא יכולים להימנע מלהסניף את הדפים, במיוחד כשהם צהובים ושחוקים.

היא הבחורה שקוראת בזמן שהיא מחכה בבית הקפה במורד הרחוב. אם תציץ לתוך הספל שלה, הקצף עדיין צף מלמעלה כי היא כבר שקועה. אבודה בעולם פרי יצירתו של סופר.

שב. היא עלולה אולי להעיף בך מבט נוקב, שכן רוב הבנות שקוראות לא אוהבות שמפריעים להן באמצע. שאל אותה אם היא אוהבת את הספר.

קנה לה עוד כוס קפה.

ספר לה מה אתה באמת חושב על מורקמי. בדוק אם היא עברה את הפרק הראשון באחוות הטבעת. תבין שאם היא אומרת שהיא הבינה את יוליסס של ג'יימס ג'ויס היא רק אומרת את זה כדי להישמע אינטליגנטית. שאל אותה אם היא אהבה את אליס או אם היא הייתה רוצה להיות אליס.

זה קל לצאת עם בחורה שקוראת. קנה לה ספרים ליומולדת, לחג המולד, ליום השנה שלכם. תן לה את מתנת המילים, בפואטיקה ובשירה. תן לה את נרודה, פאונד, סקסטון, קאמינגס. תן לה לדעת שאתה מבין שמילים הן אהבה. שאתה מבין שהיא יודעת את ההבדל בין ספרים למציאות אבל אלוהים עדה שהיא הולכת לנסות ולהפוך את החיים שלה קצת דומים לספר האהוב עליה. זו אף פעם לא תהיה אשמתך אם היא תעשה את זה.

היא צריכה לתת לזה סיכוי איכשהו.

שקר לה. אם היא מבינה תחביר, היא תבין שאתה צריך לשקר. מאחורי המילים יש גם דברים אחרים: מוטיבציה, ערך, ניואנס, דיאלוג. זה לא יהיה סוף העולם.

תאכזב אותה. כי בחורה שקוראת יודעת שכישלון תמיד מוביל לנקודת השיא. כיוון שבחורות שקוראות מבינות שכל הדברים חייבים להגיע לסיומם, אבל שאתה גם תמיד יכול לכתוב ספר המשך. שאתה יכול להתחיל שוב ושוב ועדיין להיות הגיבור. שהחיים נועדו להכיל נבל או שניים.

למה לפחד ממשהו שאתה לא? בחורות שקוראות מבינות שאנשים, כמו דמויות, מתפתחים. חוץ מבסדרה דמדומים.

אם אתה מוצא בחורה שקוראת, שמור עליה קרוב. כשתמצא אותה ערה ב2:00 בלילה מצמידה ספר לחזה שלה ובוכה, תכין לה כוס תה ותחזיק אותה. אולי תאבד אותה לשעה או שתיים אבל היא תמיד תחזור אליך. היא תדבר כאילו שהדמויות בספר הן אמיתיות, כי לזמן מה, הן באמת אמיתיות.

אתה תציע נישואים על כדור פורח. או באמצע הופעת רוק. או כדרך אגב בפעם הבאה שהיא חולה. דרך סקייפ.

אתה תחייך כל כך שתתהה למה הלב שלך עוד לא התפוצץ ודימם על כל החזה שלך. אתה תכתוב את הסיפור של חייכם, תביאו ילדים עם שמות משונים או נטיות משונות. היא תכיר לילדים שלכם את החתול במגפיים ואת אסלן, אולי אפילו באותו יום. אתם תלכו ביחד בחורפים של גילכם המבוגר והיא תדקלם את קיטס מתחת לאפה בזמן שאתה תנער את השלג מהמגפיים שלך.

תצא עם בחורה שקוראת כי זה מגיע לך. מגיעה לך בחורה שיכולה לתת לך את החיים הכי צבעוניים שאפשר לדמיין. אם אתה יכול רק לתת לה מונוטוניות, שעות מתות והצעות נישואין אפויות-למחצה, אז עדיף שתשאר לבד. אם אתה רוצה את העולם וגם עולמות שמעבר, תצא עם בחורה שקוראת.

או טוב יותר, צא עם בחורה שכותבת.

-רוזמרי ארקוויקו - Rosemarie Urquico

תרגום חופשי

יש אנשים שהנפש שלהם מבוגרת גם במאות שנים... אלה האנשים הפיקחים באמת.

יש ילדים בני עשר עם נפש מבוגרת יותר משל אנשים בני ארבעים.

האם יש לך נפש מבוגרת?

תבדוק:

אם הנפש שלך מבוגרת, אתה יודע להירגע. אתה יודע גם להישאר רגוע. אפילו ברגעי מבחן.

אתה לא מחפש דרמות ולא דואג לגביהן. אתה סומך על כך שכולם יבינו את זה בסופו של דבר.

האם חבריך סומכים עליך? שתקשיב, שתהיה הקול של ההיגיון, בעיקר בלילות האלה... כשרוצים להתפרק. לשתות. להתנער מאחריות.

לנפשות מבוגרות יש נימוסים.

וחמלה.

נפש מבוגרת רואה את הטוב באנשים, אבל יודעת אצל מי הטוב יוצא החוצה ואצל מי הוא כלוא בפנים.

היא יודעת מה להגיד, איך ולמי.

האם אתה מנומס לאנשים בתעשיית השירות? למלצר שלך? למנקה שלך? לשומר שבכניסה למקום העבודה שלך?

כי הם אנשים...

האם אתה יכול ליהנות מחברתו של מישהו אחר... בשקט. בלי לדאוג שאתה משעמם מדי... כי אתה לא?

נשמות מבוגרות לא ממהרות לתת עצה.

אבל כשהם נותנות... הן מדהימות אותך!

נשמות מבוגרות מסתכלות על התמונה הגדולה.

יודעות שכולנו מחוברים.

לא נותנות לזמזום של דבורה לשגע אותן.

האם יש לך נפש מבוגרת?

היום זה יום גדול!

לא, אין שום חג בינלאומי (עד כמה שאני יודעת) ואם תמצמצו שמאלה ולמטה תראו שגם אין לי יומולדת (וגם לא לסטיבן קינג, כי למי שלא יודע, אני וסטיבי נולדנו באותו היום ייפייי!), אבל זה יום גדול לא פחות...

שימו לב שימו לב:

ה-8 באוקטובר המיוחל הגיע!

Supernatural עונה 9 יוצאת היום!!!

מי שלא רואה Supernatural (על-טבעי), אז עזבו הכל, פשוט השליכו כל מה שיש לכם בידיים אלא אם כן זה עכבר המחשב, תירקו מה שיש לכם בפה אלא אם כן זה ממש טעים ואם אתם עם טלפון באוזן, תנתקו את השיחה אלא אם כן אתם אסירים בכלא וזו השיחה היחידה שלכם כל היום.

אחרי שעקבתם אחרי ההוראות האלה, אוצו רוצו לאתרי צפייה ישירה למיניהם, לא משנה אילו, ותצפו בסדרה מהעונה הראשונה בפרק הראשון ועד סוף עונה שמונה.

אחרי שעשיתם את כל זה: כל הכבוד. אתם רשאים לחזור לבלוג הזה ולקפוץ משמחה!!!

מי שכבר ראה Supernatural והוא מאושר כמוני: יאיי, אני גאה בכם! אתם רשאים לקפוץ משמחה כבר עכשיו:

 

  

הסדרה היא על שני אחים, סאם ודין ווינצ'סטר (ג'ארד פדלקי וג'נסן אקלס). כשהם היו ילדים, אמם מתה בשרפה מסתורית בביתם. אבא שלהם חקר וגילה שהשרפה נעשתה על ידי שד ומאז הוא הפך לצייד שדים וגידל גם את בניו כציידים.

סאם (האח הקטן) לא רצה בחיים האלה ועזב את הבית, עבר ללמוד משפטים באוניברסיטה וגר עם חברה שלו במטרה להתחתן ולהקים משפחה, ודין (האח הגדול) נשאר עם אביהם בבית והמשיך לצוד.

עד שיום אחד האבא יצא למסע ציד ולא חזר. דין נסע לביתו של סאם וביקש ממנו לבוא לעזור לו למצוא אותו.

מאז האחים צדים ביחד שדים, רוחות, מפלצות ועוד יישויות על טבעיות. עם הזמן דברים מתחילים להסתבך כמובן, הם מגלים עוד יצורים שהם לא ידעו על קיומם, גרועים יותר או גרועים פחות. היחסים ביניהם מתפתחים, הם מתגברים על פחדים, מגלים את הקו הדק המפריד בין החיים למוות ומתבגרים.

הרבה אקשן, יריות, דרמה ולפעמים גם דמעות, של בכי או צחוק - כיף כיף כיף.

אז שיהיה לכולנו עונת Supernatural שמחה ופורחת!!!

"There's a moon over Bourbon Street tonight

I see faces as they pass beneath the pale lamplight

I've no choice but to follow that call

The bright lights, the people, and the moon and all

I pray everyday to be strong

For I know what I do must be wrong

Oh you'll never see my shade or hear the sound of my feet

While there's a moon over Bourbon Street

It was many years ago that I became what I am

I was trapped in this life like an innocent lamb

Now I can never show my face at noon

And you'll only see me walking by the light of the moon

The brim of my hat hides the eye of a beast

I've the face of a sinner but the hands of a priest

Oh you'll never see my shade or hear the sound of my feet

While there's a moon over Bourbon Street

She walks everyday through the streets of New Orleans

She's innocent and young from a family of means

I have stood many times outside her window at night

To struggle with my instinct in the pale moon light

How could I be this way when I pray to God above

I must love what I destroy and destroy the thing I love

Oh you'll never see my shade or hear the sound of my feet

While there's a moon over Bourbon Street."

אני לא סתם אומרת "נעוץ לי על הלוח", כי זה נשמע טוב. טוב, גם זה. אבל השיר הזה באמת היה תלוי על הקיר שלי במשך שנים עד שעזבתי את הבית. ואני מניחה שזה עדיין תלוי שם בחדר שלי.

נחשפתי לשיר הזה כשהייתי בת 11 בערך, והתאהבתי בו, אלוהים יודע למה. טוב, זה שיר נהדר ואני גאה בעצמי על שאהבתי בגיל צעיר כל כך שיר טוב באמת ושהבנתי בכלל מה אני קוראת, (כי הכרתי רק את הליריקס באותו הזמן ולא את הביצוע, בכלל לא ידעתי שיש לו ביצוע...) אבל אז לא ידעתי מי זה סטינג בכלל ולא היה לי מושג על ערפדים ומה הם. אפשר לומר שהשיר הזה, חוץ מזה שהוא היה ההכרות הראשונה שלי עם סטינג המדהים, זה גם היה חור ההצצה הראשון שלי לעולם העל טבעי והערפדים.

סטינג הוא מלחין וכותב, היה הבסיסט והסולן של The Police וביצע גם כמה אלבומי סולו. יש לו אוסף פרסים, בהם גם אמי וגלובוס הזהב והוא מוכר בכל העולם. גם אם לא תדע מי זה 'סטינג' אתה בטוח מכיר איזה שיר שלו ואתה פשוט לא יודע שזה שלו. כשתראה את הפנים שלו, גם אם אתה לא מכיר אותו, הוא ייראה לך מוכר. זה סטינג.

יום גורלי אחד, הגיטריסט של The Police, אנדי סאמרס, נתן לסטינג ספר לקרוא. זה היה ספר ערפדים שבאותה תקופה עדיין לא היה להיט ובקושי שמישהו הכיר אותו בכלל. הספר נתן לסטינג השראה לכתוב את האחד השירים היותר טובים שנכתבו אי פעם.

        

היה זה הספר "ראיון עם הערפד" מאת אן רייס. מתוך The Vampire Chronicles - מעריצה גדולה, דרך אגב. היא נמצאת בין הסופרים האהובים עליי.

זה נשמע מאוד משכנע, הקשר בין השיר לספר, בהתחשב בכך שהיא הציבה את המטע של לואיס (הדמות הראשית) בדרום ניו אורלינס, לואיזיאנה, איפה שהשיר ממוקם, שם היא גדלה ואותה היא כל כך אוהבת. רחוב בורבון הוא הרחוב הראשי ברובע הצרפתי, והוא גם נקרא על שם הוויסקי המוכר והאהוב - בורבון.

השיר עצמו, המילים של השיר מזכירות את האווירה, הדמויות והעלילה בספר. בחיי, אתם חייבים לקרוא את הספר הזה רק בשביל להבין על מה אני מדברת.

        

אבל השיר הזה היה תלוי על הקיר שלי ובזיכרון שלי הרבה שנים, כי מאז שקראתי אותו - ואני אפילו לא זוכרת איפה מצאתי את זה כי לא היה לי אינטרנט ולא הרבה משאבים - הפכתי אובססיסבית לערפדים ולעל טבעי ופראנורמל. זה פשוט קסם לי. לא יכולתי להפסיק לקרוא ספרים בנושא ולצייר יצורים מיתולוגיים שמצאתי בספרים והעתקתי או המצאתי בראש. (לא הייתי ילדה מוזרה. טוב, רק קצת. זה כל הקסם.)

הספר הראשון שקראתי בנושא הזה היה, כצפוי, דרקולה של בראם סטוקר. זה הגדיל את האובססיה שלי אולי פי שתיים, כיוון שהוא כתב את הספר בצורה כל כך משכנעת, כך שכילדה בת 11, אשכרה חשבתי שערפד עלול להיכנס דרך החלון שלי בלילה ולמצוץ לי את הדם. זה מפחיד, מרגש ומרתק. אולי אני אכתוב ביקורת ספר על "דראקולה" יום אחד, אבל היום אני לא אשגע אתכם.

"How could I be this way when I pray to God above

I must love what I destroy and destroy the thing I love"

^

^

שתי השורות האלה, הן האהובות עליי.

אני חושבת שאני יודעת על מה השורות האלה מדברות בהקשר לרומן, אבל אני לא אכתוב את זה כאן כדי להימנע מספויילרים.

וועעע כמה שאני אוהבת את השיר הזה...

פעם דיברתי עם איש אחד שהיה לי חכם נורא.

דיברנו על אהבות, אכזבות וחתולים.

אמרתי לו שהדבר שאני הכי אוהבת אצל חתולים, זה שלא משנה מאיזה גובה הם נופלים, הם תמיד נוחתים על הרגליים וממשיכים הלאה כאילו כלום לא קרה. עם ההליכה החתולית הזו והחיוך.

אז האיש הזה, שהיה לי חכם נורא, אמר לי שזה לא נכון.

חתולים, לא משנה מאיזה גובה הם נופלים, הוא אמר, נופלים תמיד על הגב. הם עושים את עצמם כאילו נפלו על הרגליים - אבל זה רק בגלל שהם חתולים, אז זה מה שמצפים מהם שיעשו.