אני צריכה להפוך את השעון הביולוגי האמנותי שלי מערות בלילה לקימה כל בוקר, בגלל העבודה. קיבלתי מפתחות לעסק ומעכשיו אנהל את הבקרים. אני עייפה כל הזמן. בעקבות זאת, הסתבר לי שיש לי הרהורים, והם בשיאם מיד כשאני מתעוררת. החלטתי לאסוף אותם אחד אחד, ולחשוף את מאגר תחמושת ההרהורים שלי פה בבלוג, איפה שהרבה מוחות אחרים יוכלו להתנגש בהם חזיתית ולעכל אותם בכל מני דרכים שונות.
מאחר שזה ידוע שבבוקר, עם כל הקפה והסיגריות והפיהוקים וההתמתחויות והמיגרנות ושיפשופי העיניים... אנחנו הכי מפוקסים - החלטתי שהפעם: הרהורי בוקר. תהנו ממחשבותיי.
דם שתרמתי פעם, יכול להיות כרגע בתוך זקפת בוקר של מישהו...
התעוררתי כבר איזה 9000 פעמים בחיי, ועדיין לא התרגלתי לזה.
למישהו, איפשהו בעולם, היום יהיה היום האחרון שבו הוא מתעורר עם 10 אצבעות.
במציאות, תקבל מכה חזקה ותתעלף. בחלום, תקבל מכה חזקה ותתעורר.
תכלס, התשובה היחידה שיכולה להיות נכונה לשאלה "אתה ישן?" - היא "לא".
לישון עד מאוחר נחשב לעצלנות, אבל להיכנס למיטה מוקדם - נחשב לאחריות. ד'פאק.
כשמושב האסלה קר זה פשוט נוראי, אבל בטח כשהוא חם זה עוד יותר נוראי.
חגורות הן מה זה מגעילות. הן הדבר הראשון שנוגעים בו אחרי שעושים פיפי, ואף אחד אף פעם לא מנקה אותן.
גוף זה דבר מוזר. אני יכולה לרוץ, לקפוץ, לדלג, לנגן על גיטרה, לצייר, להקליד ולכתוב, לנהוג ולדווש... אבל אם אצחצח שיניים עם היד הלא נכונה, זה כאילו הזמן מאט פתאום בזמן שהמוח שלי מנסה לעכל מה לעזאזל קורה פה.
יש לי בגוף יותר בקטריות מאשר תאים.
זה מטורף שיש דבר ענקי וצהוב בשמיים, הוא שם כל הזמן, עושה את העבודה שלו ומתקבל כברור מאליו... אבל אנחנו לא אמורים להסתכל עליו ישירות.
אם לשכן שלך יש מובייל בגינה, אז טכנית, גם לך יש מובייל בגינה.
בטח זה ממש מבאס לביליונר להתעורר בבוקר ולהרגיש כמו מיליון דולר.
העתיד כבר כאן. אנשים מטעינים טלפונים, מטעינים ספרים, מטעינים סיגריות... בטח בקרוב נתחיל להטעין את המוח וככה לא נצטרך שינה. איזו טרגדיה זו תהיה. בלי שינה.
אני תוהה אם כלבים וחתולים אוהבים להשמיד נעליים כי הם רואים שהאנשים שלהם תמיד נועלים אותם רגע לפני שהם יוצאים מהבית.
גרביים הן לא יותר מהוכחה שנעליים לא עובדות.
מעניין אם יש איזו שעה בשעון שמעולם לא ראיתי בזמן אמת.
היום אנשים מוציאים את הטלפון מהכיס כדי לבדוק מה השעה. חזרנו לתקופה של שעוני כיס.
כשאני מסתכלת על הזריחה... מישהו אחר, בצד השני של כדור הארץ, מסתכל על אותה השמש שוקעת.
"לך לישון, אתה תרגיש טוב יותר בבוקר" - זו הגירסא האנושית ל"תנסה להדליק ולכבות".
בין הקפה לקוקאין, נראה שהמשימה הבינלאומית של קולומביה היא להעיר את העולם.