1. אל תלך בעקבות הקול.

אם אתה לבד בבית ואתה שומע רעשים מוזרים ומפחידים מעליית הגג, מהמרתף או פשוט מחדר אחר, אל תלך אחריו! למה לך לעזאזל לחפש את הקול? מה אתה כבר יכול לעשות אם זה באמת איזה איש מטורף עם מסור?

2. אל תפתח את הקבינט.

בכל פעם שדמויות בסרטי אימה פותחים ארון מראות, ברגע שהם סוגרים אותו, מישהו מופיע שם. ואם הוא לא מופיע שם, הוא יופיע מיד אחרי שהם יעזבו את החדר. קריפייי

3. אל תיפול.

למה הם תמיד נופלים כשהם בורחים מהמפלצת לעזאזל? זה לא שהם באמת תמיד נופלים כשהם רצים ככה. זה תמיד קורה רק כשהאיש המפחיד עם המסור והמסיכה אחריהם. אם כבר, הוא צריך ליפול. הוא בדרך כלל לובש חליפה, מחזיק מסור חשמלי פועל ביד ועוטה מסיכה שמפריעה לשדה הראיה שלו - ואתה נופל?!

4. תתקוף!

אני יודעת שרוח רפאים של ילדה קטנה זה מרתיע, אבל אם מופיעה אחת כזאת בבית שלך - אל תיכנס לפאניקה. זאת רק ילדה קטנה, אחרי הכל! תרביץ לה! תחסל אותה! ואם בובה רודפת אותך, תבעט לה בצורה והיא עפה משם! זה הדבר האחרון שהם מצפים לו!

ואל תלך לבדוק אם היא מתה בפעם הראשונה - הם אף פעם לא מתים בפעם הראשונה! תירה בה ותסיים את העבודה.

5. זריז עם המקלחת.

רוב התקיפות קורות במקלחת. זה לא נעים למות עירום ורטוב עם עור ברווז, אז מקלחת זריזה והחוצה!

6. כבו את הטלפון.

תמיד כשתתחבא מהפסיכופת בתוך הארון, או מתחת למיטה (חרא מחבוא, דרך אגב!) או מאחורי הוילון  - הטלפון יצלצל. תמיד בתזמון הכי גרוע.

7. אל תסתכל דרך חורים בדלתות.

הרוצח יודע שאתה שם וכל מה שתראה זה את העין שלו מסתכלת עליך בחזרה. ברררר...

8. אף פעם על תקשיב מבעד לדלת.

אלא אם כן אתה רוצה שהמסור יחתוך את הדלת בדרכו אליך ויחתוך אותך לשניים!

9. ברח.

אם האורות בבית מהבהבים בלי סיבה - ברח. אם המערכת סטראו מפסיקה לנגן בלי סיבה, או רצה לאחור מעצמה - ברח. אם הברז מתחיל להזרים מים מעצמו - ברח. אם הרהיטים מתחילים לחרוק בהגזמה - ברח. ברח ברח ברח!!!

10. אל תיקח סמים.

המסומם תמיד הולך ראשון.

#

"טוב, יש לך הבעה אינטלקטואלית, כמובן, אבל היופי האמיתי, נגמר בדיוק במקום שבו מתחילה ההבעה האינטלקטואלית."

#

"...אני מסוגל להאמין לכל דבר, בתנאי שהוא לא מתקבל על הדעת."

#

"אתה מכיר את הקול הצורם המשונה שלה?"

"כן. היא טווס אמיתי מכל בחינה פרט ליופי."

#

"את חברי אני בוחר לפי יופיים, את מכריי לפי אופיים ואת אויביי לפי שכלם. אדם אינו יכול להיזהר יתר על המידה בבחירת אויביו. בין אויביי אין אפילו שוטה אחד. כולם אנשים בעלי רמה אינטלקטואלית כלשהי, ולכן כולם מעריכים אותי."

#

"אה, אחים! אין לי עניין באחים. אחי הבכור לא מוכן למות, ואחיי הצעירים לא עושים שום דבר מלבד זה. 

#

"אני מחבב אנשים יותר משאני מחבב עקרונות, ויותר מכל אני מחבב אנשים חסרי עקרונות."

#

"בימינו, לב שבור מודפס במהדורות רבות."

#

"מילים! מילים ותו לא! מה נוראות הן! כל כך בהירות, חיות, אכזריות! אי אפשר לברוח מהן. אך איזה קסם חמקמק יש בהן! נדמה שהן מסוגלות לשוות צורה מוחשית לדברים חסרי צורה ולהשמיע מוזיקה מלה, מתוקה לא פחות מניגונו של ויול או קתרוס. מילים! היש משהו מוחשי כמו מילים!"

#

"אני חסיד גדול של תענוגות פשוטים." אמר לורד הנרי, "הם מפלטם האחרון של אנשים מורכבים."

#

"ו... הארי?"

"כן, באזיל?"

"זכור מה ביקשתי ממך כשהיינו בגן הבוקר."

"כבר שכחתי."

"אני סומך עליך."

"הלוואי שיכולתי לסמוך על עצמי..."

#

"בחינות, אדוני, הן רמאות גמורה. אם אדם הוא ג'נטלמן, הוא יודע כל מה שצריך. ואם הוא לא ג'נטלמן, כל מה שידע רק יזיק לו." 

# 

"למה האמריקאיות האלה לא יכולות להישאר בארץ שלהן? הן תמיד אומרות לנו שזה גן עדן לנשים."

"נכון מאוד. ולכן, בדיוק כמו חווה, הן משתוקקות כל כך להיסתלק משם."

מכירים את היצור הירוק הארוך הזה שקורא לעצמו "אגד" אבל בעצם קוראים לו "אוטובוס"? לפעמים הוא מגיע בצורת אקורדיון או בשתי קומות ולפעמים הוא חולף על פניך כשאתה הכי זקוק לו...?

-> אז נמאס לי להיות תלויה בו.

מחירי הדירות גנבו לי את התקציב לרכב במשך כל חיי הקצרים, אז כן, איזה פלא, אין לי אוטו. ואני כל כך זקוקה לאחד.

מכירים את הדבר המרובע והיקר מדי הזה שכתוב עליו "כאן גרים בכיף..." אבל בדרך כלל זה שקר. לפעמים כתוב עליו מספר או שם והוא מגיע בשלל צבעים וקומות...?

-> אז נמאס לי להיות תלויה בהן.

אני עוברת בין דירות ועכשיו אני בתקופת המעבר דירה המעצבן הזה בה את חולמת בלילה על יד2 ולובשת בבוקר בגדים מתוך מזוודה.

מכירים את הדפים הצבעוניים הקטנים האלה שכתובים עליהם מספרים ומצויירים עליהם אנשים שמתו מזמן, שאנשים רודפים אחריהם קשות כדי להשיג אותם ואז מוצאים את עצמם בזבזים את זה על שטויות ובוכים בסוף...?

-> נמאס לי להיות תלויה בזה.

כי כסף זה עבודה ועבודה זה זמן וזמן זה הספר שלי ואני בכלל רוצה להתפרנס מכתיבה, אבל להתפרנס מכתיבה זה המון המון מזל. ומזל זה משהו שאין להשיג היום.

מכירים את הדבר הנהדר הזה שהוא בצבע ירוק, בצורה של פרח, עם ריח מדהים ומתאים בול לתוך נייר מגולגל?

> הוא חייב להיכנס לחוק.

1. סטפני מאייר.

מורמונית מטונפת שהחליטה שלכתוב חלומות רטובים זו ההגדרה החדשה ללהיות סופרת.

2. הלן תומאס.

הייתי אומרת ז"ל, אבל כולנו יודעים שזכרונה, לפחות בקרבנו, לא יהיה לברכה. ולמרות שהיא מתה סוף סוף ותודה לאל - כולנו מסכימים שכשהיא הייתה בחיים, היא הייתה מגה מעצבנת.

3. אדולף היטלר.

אמרתי מספיק.

4. ג'סטין ביבר.

כי נמאס לי שטינאייג'רים שולטים בעולם המדיה. זה צריך להיפסק.

5. זאב רווח.

מיאו חתולה...? באמת?

6. יוהאן ברנולי.

למי שלא יודע הוא מחלוצי השימוש בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי. אני לא יודעת מי המציא את המתמטיקה אז אני אפיל הכל על יוהאן. מה זה משנה, הוא בהחלט שייך לרשימה הזאת.

7. ברונו מארז.

אני שששונאת אותו. הוא יצור לא מאוד חתיך שבטוח שהוא מאוווד חתיך ומשתמש יותר מדי במילה Baby.

8. הרב אמנון יצחק.

תפסיק להכריח אנשים לגזור את השיער היפה שלהם וללבוש ציצית ותפסיק להטיף ולזלזל באנשים שלא יודעים לענות לך בלי לגמגם. לא ככה עושים את זה.

רוצה להגיע לגן עדן? - תציל חיים. תתגייס לצבא. תתרום דם. תפסיק לכבוש כובע עם כידון.

9. ירון לונדון ומוטי קירשנבאום.

אני אקח אותם כאדם אחד כי כששניהם יחד הם פשוט דבר אחד גדול ומעצבן. והם קולניים מדי.

10. ג'אם. (אני)

אני יודעת, אני לא מפורסמת... אבל אני מעצבנת!

די להתלונן כל היום.

לכי לכתוב. הספר שלך לא יכתוב את עצמו.

היום זה יום גדול!

לא, אין שום חג בינלאומי (עד כמה שאני יודעת) ואם תמצמצו שמאלה ולמטה תראו שגם אין לי יומולדת (וגם לא לסטיבן קינג, כי למי שלא יודע, אני וסטיבי נולדנו באותו היום ייפייי!), אבל זה יום גדול לא פחות...

שימו לב שימו לב:

ה-8 באוקטובר המיוחל הגיע!

Supernatural עונה 9 יוצאת היום!!!

מי שלא רואה Supernatural (על-טבעי), אז עזבו הכל, פשוט השליכו כל מה שיש לכם בידיים אלא אם כן זה עכבר המחשב, תירקו מה שיש לכם בפה אלא אם כן זה ממש טעים ואם אתם עם טלפון באוזן, תנתקו את השיחה אלא אם כן אתם אסירים בכלא וזו השיחה היחידה שלכם כל היום.

אחרי שעקבתם אחרי ההוראות האלה, אוצו רוצו לאתרי צפייה ישירה למיניהם, לא משנה אילו, ותצפו בסדרה מהעונה הראשונה בפרק הראשון ועד סוף עונה שמונה.

אחרי שעשיתם את כל זה: כל הכבוד. אתם רשאים לחזור לבלוג הזה ולקפוץ משמחה!!!

מי שכבר ראה Supernatural והוא מאושר כמוני: יאיי, אני גאה בכם! אתם רשאים לקפוץ משמחה כבר עכשיו:

 

  

הסדרה היא על שני אחים, סאם ודין ווינצ'סטר (ג'ארד פדלקי וג'נסן אקלס). כשהם היו ילדים, אמם מתה בשרפה מסתורית בביתם. אבא שלהם חקר וגילה שהשרפה נעשתה על ידי שד ומאז הוא הפך לצייד שדים וגידל גם את בניו כציידים.

סאם (האח הקטן) לא רצה בחיים האלה ועזב את הבית, עבר ללמוד משפטים באוניברסיטה וגר עם חברה שלו במטרה להתחתן ולהקים משפחה, ודין (האח הגדול) נשאר עם אביהם בבית והמשיך לצוד.

עד שיום אחד האבא יצא למסע ציד ולא חזר. דין נסע לביתו של סאם וביקש ממנו לבוא לעזור לו למצוא אותו.

מאז האחים צדים ביחד שדים, רוחות, מפלצות ועוד יישויות על טבעיות. עם הזמן דברים מתחילים להסתבך כמובן, הם מגלים עוד יצורים שהם לא ידעו על קיומם, גרועים יותר או גרועים פחות. היחסים ביניהם מתפתחים, הם מתגברים על פחדים, מגלים את הקו הדק המפריד בין החיים למוות ומתבגרים.

הרבה אקשן, יריות, דרמה ולפעמים גם דמעות, של בכי או צחוק - כיף כיף כיף.

אז שיהיה לכולנו עונת Supernatural שמחה ופורחת!!!