untitled

הוא היה בטיפול נמרץ, במצב קשה.

אחרי כל הזמן הזה שאתה נלחמת, אנחנו נלחמנו! ככה הלכת סבא..

אני לא יודעת אם ליות שמחה או עצובה.

אני יודעת שלא היו לך כוחות יותר ושאתה נלחמת בשבילנו, אתה חיכית שזה יגיע.

אבל לא מגיע לך ללכת! לא היה מגיע לך להיות חולה!

אתה היית אדם שופע חיים, שמחה, אהבה, דאגה..

עוד מעט הם חוזרים מבית הספר, אמא לא כאן, אבא לא כאן.

איך אני מספרת להם שאתה כבר לא איתנו?! 

ואם אני לא יספר עכשיו- איך אני יסביר להם את זה שאני בוכה?

הוא.. הוא גם ככה תמיד פחד מהמוות, הוא ייקח את זה קשה.

והיא, היא העריצה אותך ואת סבתא, הבית שלכם היה הבית השני שלה,

אמרו לי לא לספר לה כלום, כי היא עוד קטנה.. אבל מה אני יענה כשהיא תשאל למה אמא כבר שבוע לא בבית?

מה ייקרה כשנלך לסבתא והיא תשאל עלייך? מה נגיד לה?

לא הגיע לך למות סבא.

סבתא נשארה לבד, הבית ריק.

אמא ודודה בוכות, נפטרת בדיוק שבוע לפני האזכרה שלו.. של הבן שלך.

עכשיו אתה שם ביחד איתו. עזבת אותנו והלכת אליו.

תנוח סבא, מגיע לך לנוח. 

אני כבר מתגעגעת ...