כשאני עם מצב רוח בריצפה והדמעות מתחילות לרדת,
כשאני חושבת שאף אחד לא מצליח להבין אותי אבל מה שאני מבקשת הוא כל כך פשוט!
ואני לא מבקשת כלום, רק שיתנו לי לחיות בשקט את החיים שלי בלי לנהל לי אותם ולהחליט עלי כל הזמן
כשהדבר היחיד שאני רוצה זה פשוט לברוח רחוק מכאן ולא לחזור
כשלפעמים אני מגיבה בצורה מוגזמת ורעיונות קיצוניים עולים לי לראש
אתה היחיד שיכול להרגיע אותי
להגיד לי שהכל בסדר
שאתה כאן ואתה תמיד תהיה כאן
שלא משנה מה יהיה אני אף פעם לא לבד כי תמיד יש לי אותך
רק אתה באמת מבין אותי (וגם אם לא- אתה מנסה להבין)
רק אתה לא מגביל אותי כי אתה יודע עד כמה אני שונאת שמכתיבים לי מה לעשות
רק אתה יודע מה אני אוהבת ומה לא, מה עושה לי טוב ומה לא
רק אתה יודע מתי אני באמת עצובה, או מתי אני כועסת וצריכה להיות לבד
רק אתה נמצא שם כשאני צריכה מישהו להישען עליו ולבכות לו על הכתף
רק אתה שם כדי לתת לי את החיבוק הזה שאומר "לא משנה מה קרה- אני פה בשבילך"
רק אתה לא שופט אותי, סומך עלי בעיניים עצומות, יודע מי אני באמת
אתה הבן אדם היחיד שמכיר אותי הכי טוב בעולם,
ואתה הבן אדם היחיד שאני סומכת עליו
ואתה הבן אדם היחיד שיכול להפוך את היום הכי שחור והכי מגעיל בעולם ליום טיפה יותר טוב
ואני מודה לאלוהים כל יום על שגרם לי להבין עד כמה אני אוהבת אותך
ונתן לי חבר כמוך- תומך, אוהב, קשוב, מצחיק ותמיד עם אותו החיוך שמיועד רק לי.
ולא משנה כמה יספרו לי על הפגמים שלך ועל התכונות הפחות טובות שלך
(והם חושבים שהם באמת מכירים אותך יותר טוב ממני- כשהם לא...)
אני יודעת, יודעת שלמרות הכל - בשבילי אתה פשוט מושלם.
ובגלל זה אני פשוט לא מצליחה להירדם בלילה מרוב שאני מרגישה שחסר לי משהו,
חסר לי את הביחד הזה, את הימים שאנחנו מבריזים והולכים לכל מיני מקומות,
את הלילות האלה שאנחנו מגיעים אליך הביתה ומעבירים את כל הלילה ביחד ולא ישנים.
ואז בדיוק כשאני מתחילה לחשוב עליך אתה שולח הודעה ובודק אם אני ערה ואז מתקשר,
ורק אחרי שיחה של לפחות שעה בפלאפון אתה אומר לי לילה טוב, ושאתה אוהב אותי,
ואני הולכת לישון עם חיוך על הפנים.
אחחח כמה שאני אוהבת אותך זה כבר נהיה דביק מידי!!
כינוי:
שקוּפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
