untitled

לא משנה כמה פעמים אני אצפה בסרט הזה, אני אבכה כל פעם מחדש ואף פעם לא יימאס לי.

אני מעריצה את הסרט הזה, סוגדת לו.

הרגע הזה... שהקטור (נסיך טרויה) מביט בילד שלו ואומר 'אני רוצה לראות אותו גדל, לראות את הבחורות רודפות אחריו'

ואז, כשהוא הורג את בן הדוד של אכילס- הוא יודע, יודע שהוא הולך למות.

ואכילס- בראד פיט הפאקינג חתיך הורס הזה! איזה מפלצת הוא היה כשהוא הרג אותו ככה וגרר אותו בחולות כמו כלב נגוע, נתן למלך טרויה, לאבא של האדם שהוא הרג, לנשק לו את הידיים, הידיים שבהם הרג את הקטור.

אבל אז, הוא בכה. הוא בכה על הגופה של הקטור ואמר לו 'אנחנו עוד נתראה, אחי' כי ידע שגם הסוף שלו יגיע.

הוא הציל את אהבת חייו, ומת. האדם הבלתי מנוצח מת בגלל האהבה.

איך אפשר שלא לבכות איך?!?! תהרגו אותי אני לא יודעת!

למה מי זה בכלל לאונרדו דה קפריו והטיטאניק מול טרויה ובראד פיט?!?!