שיעור איכסטוריה,שיעור תנאחס,שיעור פיזיכיף,שיעור לישון - נשבעת לכם, זה כל מה שעולה לי בראש כשאני שומעת את המילה 'בית ספר'
זה, והבגרויות.
אני שמעתי מהרבה אנשים וחברים שכיתה יא' זאת שנה קשה, עמוסה, ולחוצה שאין בה זמן לחיים חברתיים, לקצת זמן ללנוח,
וגיליתי שאפילו אין לי את השבתות (!!)
אני עושה מבחן בהסטוריה וישר מתחילה ללמוד ללשון, אחרי זה יש לי מתמטיקה ויומיים אחר כך ביולוגיה - זה פשוט לא נגמר!!
כששמעתי על החוק החדש עם המיקוד בחילת השנה פשוט חשבתי לעצמי - "למה חיכיתם כל כך הרבה זמן?!?!"
בכל שיעור יש לחץ של 'להספיק את החומר' ובכל חג יש לנו ימי עיון (תגבורים)- גם בל"ג בעומר בבוקר שאחרי המדורות!! (המדורות!!!!)
אני רוצה לראות את המורה שלי באה לבי"ס ללמוד מתמטיקה אחרי לילה של ל"ג בעומר כשהיית בסאטלה של החיים שלך...
אני חיה בי"ס, נושמת בי"ס, כל פעם איכשהו נושא 'בית הספר' נכנס באמצע שיחה כשאת ממש לא רוצה להכניס אותה!
"מה את אומרת שנחתוך לים? תראי איזה יום מושלם זה!" - "לא יכולה יש לי פיזיקה, שיעור לפני מבחן"
"חיים שלי רוצה לצאת לאנשהו היום בערב?" - "אי אפשר, יש לי מבחן בהסטוריה ללמוד אליו..."
אני רוצה לסיים עם זה כבר, שכמו בטלוויזיה יהיה מסך כזה עם "כעבור 3 חודשים..." ואני אקפוץ ישר לאמצע יולי אחרי כל הבגרויות ויהנה מהקיץ כמו שצריך, עזבו קיץ, לקפוץ לקיץ של שנה הבאה לגמור את י"ב כבר.
אלוהים, התסכול.
(ואני עוד כותבת את כל זה אחרי מבחן בהסטוריה, לפני מבחן באנגלית, תנ"ך ולשון - הצילו!!)
כינוי:
שקוּפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
