1. ששולחים לי הודעה בווטסאפ ואני עונה, הם נשארים מחוברים שתי דק' ומתנתקים בלי לענות לי! היי, אני לא פניתי אליכם אתם פניתם אלי, אל תתעלמו ממני אם לא התעלמתי מכם.
2. על אותו עיקרון- שיחה במסן/סקייפ- אנחנו באמצע שיחה, אל תתנתקו, תגידו 'ביי' קודם! רבאק איפה הנימוסים שלכם? וגם שיחות שנתקעות באמצע, באמת עדיף כבר שיתנתקו ולא יישארו תלויים באויר.
3. שאומרים לי "טוב ביי" אחרי כל משפט שני, שיחה ביני ובין אחי לדוגמא:"אתה בחדר במקרה?" "כן, ביי" "תביא לי את המטען של המחשב בבקשה" "לא רוצה, טוב ביי" "נו מספיק אל תשגע אותי" "טוב, ביי". ולא, זה לא רק אחי הקטן, מסתבר גם שבני אדם אמיתיים מדברים ככה!
4. שקוראים לי "כפרה" או "נשמה"- שמעו, אני מעדיפה כבר את ה"מותק" וה"ילדונת" עם כל הכאב שבזה. הבא שיקרא לי "נשמה" לא ישמע ולא יראה אותי יותר לעולם.
5. שהאור בחדר כבוי ואז מישהו נכנס לחדר, מדליק את האור, יוצא ולא מכבה אותו. הוא היה כבוי! וזה אומר שאני רוצה שהוא יישאר כבוי! אז תכבו!
6. שאני מעירה למי שלא כיבה את האור ומבקשת ממנו ממש יפה שיכבה אותו והוא עונה לי "קומי תכבי לבד", חצוף.
7. שמחטטים לי בפלאפון בסתר. רוצים לשחק? תבקשו, להסתכל בתמונות? תבקשו, לקרוא הודעות סתם כי משעמם לכם/אתם חטטנים מלידה? תבקשו! (רוב הסיכויים שאני אומר לכם שלא כי אני שונאת שמחטטים לי בהודעות אבל לפעמים כשאני במצב רוח טוב ולא הייתה לי שום שיחה חשובה ואישית מאוד בווטסאפ עוד יש סיכוי!)
8. שבן אדם מוציא חבילת מסטיקים ומציע לחבורה גדולה וכולם לוקחים מיליון ואחת קוביות וכשזה מגיע אלי- "אופס, סורי נשאר אחד, בשבילי". תמותו. (כנ"ל לגביי טיקטק, מנטוס, m&m או כל דבר אחר בסגנון)
9. שההורים שלי לא נותנים לי לצאת החוצה כי אני מודיעה להם מראש שאני אחזור מאוחר (אני יוצאת ב10, למה לי לחזור ב-11?) אבל שנייה אחרי זה הם מסכימים לאחי בתנאי שהוא יחזור הביתה ב-10 וחצי, ובסוף הוא חוזר ב-12.
10. וזה הכי חשוב!!- שאני קונה קופסת גלידה (מהכסף הפרטי שלי כי אני יודעת שזאת משפחה של חזירים ומה שהם קונים אני לא אספיק לאכול), מחביאה אותה עמוק עמוק במקפיא ובכל זאת אבא שלי/סבא שלי/אחי הקטן מפלסים את הדרך לשם ומחסלים לי את כל הגלידה לפני שבכלל טעמתי ממנה. אמרתי את זה מליון פעם- אני לא אוהבת וניל, תות, מוקה, פיסטוק, וניל עוגיות, שוקו-קוקוס, ריבת חלב וכל שאר הטעמים המוזרים שאתם קונים לכם. אני אוהבת שוקולד בלגי! ואני קונה אותו לעצמי! אם אתם רוצים גם תקנו לכם בנפרד! חזירים! עד לגלידה שלי!
עכשיו אני גם עושה ש"ב של הקורס פסיכומטרי המזדיין, וגם אין לי שוקולד בלגי ונתקעתי עם וניל
(אני שונאתתתתתתתתתתת וניל).
רק חסר לי עכשיו שאחי החזיר יבוא לחדר אחרי כל הצעקות שלי ויגיד לי "סליחה כפרה טוב? ביי" וזהו, אני מתפחלצת.
כינוי:
שקוּפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
