"אני יודע מספיק, אני הייתי פה, שמעתי את שניכם. את עושה טעות"
"אתה לא יודע איך זה לחטוף סוויצ' בראש שפתאום עושה אותך בן אדם שונה ממה שהיית, אתה לא יודע מה אני מרגישה כשהוא מסתכל עלי. אני אוהבת אותו, אני לא רציתי שזה מה שיקרה, אני עדיין לא רוצה, אבל אני צריכה שקט. אני צריכה אויר, אני צריכה להיות לבד, אני צריכה לחשוב בעצמי, אני צריכה לקלוט מי אנייי, אני לא מזהה את עצמי כבר, אני לא ייודעת מה אני אוהבת ואני לא יודעת מה אני חושבת, אני לא יודעת כלום! אז אל תגיד לי שאתה יודע מספיק אם אני לא יודעת שום דבר! אני צריכה להיות לבד עכשיו ואני לא צריכה את המילים שלך על המצפון שלי! מגיע לו יותר טוב? וואלה אם הוא ימצא מישהי אני בעד, באמת מגיע לו יותר טוב. ואתהההההה! חשבתי שאתה גם חבר שלי, כנראה שטעיתי"
"תמיד ידעת שאם זה או את או הוא- זה יהיה הוא"
"אז לך, תטפטף רעל, תכיר לו בחורות חדשות, קח אותו למועדונים, תעשה מה שאתה רוצה אבל אל תבוא אליי ותגיד לי שאני רעה אחרי שאני רציתי להיפרד ואני זאת שיושבת כאן ובוכה מאז"
"אז למה נפרדת ממנו אם את בוכההה"
"כי זה מה שאני הייתי צריכה לעשות, עכשיו תעזוב אותי בשקט ותלך לחבר שלך"
הוא מעצבן אותי.
רצתי 11 ק"מ אחרי יותר מחצי שנה של ישיבה על המיטה בחדר ובהייה בקיר.
כואב לי כל הגוף, אבל נהיה לי טוב על הנשמה.
אני חושבת שאני אשמור את עניין הריות בסוד כי אין לי כוח להטפות של אמא שלי או של הרופא...
כינוי:
שקוּפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
