untitled

אני לא יודעת במה שונים הימים האחרונים משאר הימים

אבל הבנתי משהו, הבנתי שאני באמת אוהבת אותו, שזה לא סתם, ואני יודעת שזה לא סתם

אני מסתכלת לו בעיניים ומרגישה שמחה, רואה את השקט שחיפשתי.

אחרי 3 שנים ביחד והריחוק שהיה בינינו בחצי שנה האחרונה אני חשבתי שזה ייגמר

ברגע שדיברתי איתו ויצאתי מהבית שלו הרגשתי שהגוף שלי נקרע למיליון חתיכות,

שאני רוצה לחזור לדירה שלו ולהגיד לו שישכח מכל השטויות שאמרתי לו לפני רגע

עברנו הרבה, עשינו מלא טעויות, סלחנו אחד לשנייה כמעט על כל הטעויות שעשינו

כי עדיין, למרות כל מה שהוא עשה הוא הבן אדם היחיד שאני יכולה לסמוך עליו 

היחיד שאני מצליחה להיפתח אליו, היחיד שבאמת באמת יודע כל מה שעובר עליי

היחיד שלא שופט אותי, ואוהב אותי כמו שאני בלי לנסות לשנות את זה

אני אוהבת אותו, ואני פוחדת מהעוצמה של הרגש הזה

אני פוחדת שיקרה משהו, שאני אפגע ושאני אאבד את זה

אבל אז אני חושבת עליו, מסתכלת עליו, וכל הפחד הזה עובר...

אני לא אוהבת את הפחד הזה, את התלות הזאת בעוד מישהו

תמיד ניסיתי למנוע מעצמי להגיע לזה

אבל אני גם נהנית מזה

אוף אני כל כך אוהבת אותוו

(ולחשוב שפעם לא אהבתי את כל הצהרות האהבה האלה...)

♥