הגעתי למסקנה שאני צריכה להפסיק להתעקש ולמצוא פסיכולוג חדש
הפסיכולוג הקודם גרם לי להבין את זה כשהוא התקשר אליי אתמול כדי לשאול אם אני ממשיכה בטיפול או שאני רוצה המלצות על כמה שהוא מכיר
והוא אמר שהוא לא יחזור לעבוד בתקופה הקרובה ולמרות שיש לנו שיחות ארוכות בווטסאפ ובפלאפון אני צריכה גם פסיכולוג שישב איתי באמת
ואני יודעת שהוא צודק אבל אני אהבתי אותו, לא רק בתור פסיכולוג אלא בתור בן אדם, וחבל לי.
עוד מעט צריכה להיות אזכרה לדוד שלי, אותו אחד שהבטחתי שאני אלך לקבר שלו כי הגיע הזמן אחרי 7 שנים!
ואני מפחדת, וקשה לי, עם כמה שאני רוצה ללכת ולבכות לו על הקבר ולספר כל מה שיש לי לספר
זה מרגיש לי אדיוטי ללכת לראות חתיכת אבן עם השם שלו כשכל מה שאני רוצה זה לשמוע אותו ולהרגיש את החיבוק שלו...
ואתמול בלילה התחלתי ללמוד לספרות- הדבר הכי לא חכם שיכולתי לעשות
אין מתכון יותר טוב להירדמות מסיפור לפני השינה...
וזה היה ככה כל היום
לפי התכניות שלי הייתי צריכה ללממוד חצי יום ולצאת מהבית חצי יום
מה שקרה בפועל זה שאני נרדמת אחרי שאני קוראת 2 שורות מהסיכום על אנטיגונה
והפעלתי שעון מעורר לכל 10 דק' כדי שאני לא אירדם ליותר מדי זמן.
ויש לי כאבי ראש, ובטן, ואולי קצת חום.
הכי מתאים לי לפתח משהו רגע לפני שבוע עמוס במגנים ובגרויות.
אבל משום מה אני לא מתרגשת מזה
כיף לי
טוב לי
אני אוהבת את זה.
זה שלא הכל טוב והחיים יפים,
אבל אני מצליחה להתמקד במה שטוב וזה בהחלט יכול לעזור לשיפור מצב הרוח שלי
זה הכל הוא, הוא עושה לי טוב
אני אוהבת אותו 
כינוי:
שקוּפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
