untitled

תמיד ברגעים שאני מרגישה שאני מאבדת את עצמי אני חוזרת לבלוג הזה 

הייתי בטוחה שהוא נסגר, מסתבר שלא 

אני מרגישה שכל החיים שלי מתפרקים לי בין הידיים ואין לי מה לעשות 

לא משנה כמה אני נלחמת וכמה אני מנסה ומשתדלת כלום לא מצליח

ועדיין, עם כמה שכלום לא יציב בחיים שלי, הוא תמיד שם, יציב ונוכח יותר מתמיד 

ואני כל כך מעריכה אותו על זה שהוא מוכיח את עצמו כל פעם מחדש 

ולא מוותר עלי בתקופות הרעות שלי, תמיד הוא מצליח לתקן לי את הלב

חבל שהוא לא מצליח לתקן גם את שאר הצרות שלי בחיים, אבל הוא בכל זאת מנסה 

מדהים אותי כל פעם מחדש שבכל רגע שאני מרגישה שרע לי ורוצה להיעלם אני חושבת עליו 

ונוחתת חזרה על הקרקע ומבינה עד כמה הוא חשוב בחיים שלי וכמה הנוכחות שלי חשובה בחיים שלו 

אני רק לא מבינה למה אני צריכה להיזכר בזה בכל פעם שרע לי 

למה אני לא זוכרת את זה גם כשטוב 

הוא טוב מדי בשבילי 

אבל הוא טוב מדי בשביל שאוותר עליו