untitled

תמיד תחייכו, חיוך זה שמחה ושמחה זה הכח להמשיך הלאה 

כי לחזור אליו אחרי כל הדברים שעברנו ואחרי כל הפעמים שנפגעתי ממנו, זה הדבר הכי טיפשי שאני יכולה לעשות 

אבל לא. 

אני מסתכלת עליו, עלינו, חושבת על מה היינו ומה אנחנו עכשיו, ובפנים אני מרגישה שזה הכי נכון 

שאנשים מבחוץ שרואים מהצד מה עובר עלינו לא יכולים להבין, הם לא מבינים כלום 

נכון, הוא לא מלאך, הוא לא מושלם, אף אחד לא מושלם 

והוא גרם לי לבכות הרבה, והוא גרם לחזה שלי להתכווץ מכאב כל כך הרבה פעמים 

אבל הוא גם גרם לי להרגיש את החום הזה בגוף, כמות עצומה של אהבה, הוא גרם לי לצחוק, הוא גרם לי לשמוח 

עברתי כל כל הרבה דברים בחיים, וגם הוא, ואף אחד לא יכול להבין על מה הקשר שלנו מבוסס

אף אחד לא יכול להבין למה החיבור שלי איתו כזה עמוק

אף אחד לא מבין שהוא הבן אדם הכי קרוב אלי, איש הסוד שלי, זה שהרים אותי בכל פעם שהתרסקתי

ואני יודעת שלא כל אחת הייתה סולחת על חצי מהדברים שהוא עשה לי, אבל אני חושבת על כמה הוא עזר לי

על זה שהוא לא עזב אותי אחרי שאנסו אותי, על זה שהוא לא ויתר עלי כשרציתי להתרחק,

על זה שהוא לא לחץ עלי, ששכב ליידי בלילה והרגיע אותי כשקמתי מהסיוטים, זה שחיבק אותי ברגע שכמעט נשברתי וגרם לי להתחיל לחשוב על גישה שונה לחיים, זה שאמר לי שביום שאני אעז לפגוע בעצמי הוא יפגע בעצמו בחזרה. 

הוא עשה טעויות, גם אני עשיתי, ואני לא אשכח ולא אסלח כל כך מהר 

אבל אני לא יכולה לזרוק את כל זה לפח. ניסיתי, אבל זה מרגיש לי כל כך לא נכון

הוא חלק מהחיים שלי, חלק ממני, חלק כל כך גדול

אני לא יכולה לוותר עליו, אני לא רוצה לוותר עליו

אז כן, אולי בסיטואציה אחרת הייתי חושבת שאני טיפשה, כי מי שמסתכל מהצד ולא יודע ולא מכיר יכול לבגיד שאני עושה טעות 

אבל הוא הדבר הכי טוב שקרה לי, ואף אחד לא יוכל להתעלות עליו, אף אחד לא יגרום לי לאושר יותר גדול משהוא גורם לי 

וזה שהוא לא מתייאש, זה שהוא ממשיך להתעקש, גורם לי להעריך אותו יותר ולהבין עד כמה אני באמת אוהבת אותו 

אז אולי אני טיפשה, אבל ככה אני מאושרת

וזה מה שחשוב לי כרגע, להיות מאושרת...